עדכון אחרון: 29 יוני 2026
אהובים-יקרים, הפסוק מתוך הברכה השנייה של בלעם מתייחס לייחודיותו של עם ישראל ולהיבדלותו משאר העמים:
"כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל…" (במדבר כג, כג)
צופן השם ישראל מלשון ישיר אל – מרמז שאבות ונביאי האומה היוו צינור נקי וערוץ תקשורת ישיר להיררכיות האלוהיות. הם פעלו מתוך אהבת הבורא ורצון לשרתו, ולכן הקפידו להעביר את מסרי הרוח כהווייתם וכלשונם, על אף התנגדויות מבית ומחוץ.
לעומתם, עובדי עבודה זרה השתמשו באמצעים פיזיים ובעזרים חיצוניים בניסיון לנחש את העתיד. הם פעלו מתוך תאוות בצע וניסו לכפות על המציאות הגשמית את רצון לקוחותיהם.
לפיכך, בפרשת "שופטים" התורה מזהירה מפורשות מפנייה למכשפות:
"מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (שמות כב, יז)
צופן מכשפה מלשון מסכה (מסך האשליה) וגם "כפה השם" (ה' בכתיב מלא) – מרמז שהמכשפה הייתה זורעת אצל לקוחותיה את האשליה שניתן להכפיף את רצון הרוח לרצונם.
מכאן שהטרנד הרווח היום בקרב שליחות אור להתהדר בתואר המפוקפק "מכשפה" מנוגד לערכי היהדות והוא ההפך הגמור מרוחניות אמיתית.
זאת ועוד, פרשת "שופטים" מפרטת את סוגי עבודה זרה האסורים:
"כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם, לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ, תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח, ט-יג)
המעוננים ניסו לנחש את העתיד לפי סימנים בשמיים וצורות העננים.
מעלי האוב זימנו נשמות נפטרים בניסיון לדלות מהן מידע ולנבא את העתיד – נוהג פסול של הטרדת המתים, שטקס הסיאנס הוא המשכו המודרני.
חוברי החבר השתמשו בלחשים כדי להפעיל כוחות רוחניים ולהשפיע על המציאות הפיזית.
פירוט זה אינו משאיר מקום לספק – תמצית חזון הארץ המובטחת היא כינון חברה חדשה, החפה ממנהגי הגויים ומעבודה זרה.
אהובים-יקרים, אותם מנהגים זרים לסוגיהם קיימים אף היום תחת שם אחר ומעטה שונה, בבחינת "אותה הגברת בשינוי אדרת" – משמע התפאורה שונה, אך המהות זהה.
דעו כי השימוש בקמעות ובכישופים כדי לכפות על המציאות את הרצון האישי אסור מן התורה – כפי שנרמז בצופן קמע בהיפוך אותיות עִקֵּם, ובצופן כישוף חבוי כפו.
יש לדעת שגם המנהגים הרווחים של קריאה בקפה ובקלפים לשם ניבוי העתיד אינם מועילים, ואף מזיקים משום שפוגעים בחופש הבחירה. שכן העתיד הוא מכלול הסתברויות התלויות בבחירות ובהתנהלות הכוללת של האדם. אמנם קוראי העתידות מסוגלים לדלות מידע מסוים, אך אינם יכולים לראות את התמונה במלואה.
יתרה מזאת, מהבחינה הרוחנית והמוסרית אסור בתכלית האיסור לפלוש לשדה האנרגטי של אדם אחר כדי לשאוב מידע אודותיו ללא קבלת רשותו.
אכן, ניתן להסתייע בקלפים כדי לזהות חומרים מהתת-מודע – על מה יש צורך לעבוד ומה חיוני לשחרר, אולם חשובה המודעות שרובם אינם מדויקים ואינם מזוככים, והשפעתם התודעתית והתדרית מזיקה הן ליועץ והן לנועץ.
העיקרון האמור תקף גם לגבי אסטרולוגיה ונומרולוגיה – אין להשתמש בכלים אלה לשם חיזוי העתיד, אלא אך ורק להרחבת המודעות ולהבנת מגמות ופוטנציאלים בשדה האישי והקולקטיבי.
אהובים-יקרים, בכל דור בורא עולם מעמיד אדם הנמצא בחיבור ישיר להיררכיות הגבוהות, ושתפקידו להאיר ולהורות את הדרך הנכונה בהתאם לחוקי האמת והאור:
"נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ" (דברים יח, יח)
בכל יחידת חיים אותה נשמה עוברת חניכה והכשרה לתפקיד זה, מתמודדת עם מבחנים רוחניים ואתגרים רבים. בכל גלגול מהות התפקיד והייעוד הרוחני אינה משתנה, אך מתבטאת בצורה שונה, בהתאם לרוח הזמן וליעד ההתפתחותי בכדור הארץ.
ברצוננו להעיר ולעורר אתכם, שחירות הבחירה באה עם האחריות ממי ללמוד ואל מי לפנות לקבלת הכוונה וריפוי. אין זו בחירה מובנת מאליה, שכן לעיתים קרובות רצונכם לשמוע את מה שנעים ומלטף את האגו הוא שמכריע את הכף, ולא אהבת האמת והחיפוש אחריה ללא פשרות. זכרו כי הדרך אל ה-אל עוברת דרך אמירת "לא" לרצונות האגו ולמאוויי הנפש.
אהובים-יקרים, כפי שיובהר להלן, ברובד הפנימי העמוק, הברכה "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" מתייחסת לייעודו העכשווי של עם ישראל בזמן מיוחד זה של ימות המשיח ומעברי העידנים.
דמות הנחש המופיעה בפסוק מסמלת את תעתועי הנפש (האגו), כפי שמוזכר לראשונה בסיפור גן העדן:
"וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל, וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן, וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן, כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג, א-ה)
הנחש תעתע בחווה בשני אופנים:
• שכנע אותה שהאזהרה האלוהית מתייחסת למוות פיזי, בעוד שהכוונה הייתה למוות רוחני – כלומר, לנפילה אל תודעת האגו של הנפרדות מהמקור האחד העליון.
• שכנע אותה שהאיסור לאכול מפרי הדעת נובע מאלוהות שלטנית ותאוות שררה, בעוד שהאיסור נועד להגן עליה ועל אדם מפני חשיפה לידע גבוה טרם בשלות.
משמע, הברכה "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" מורה שעם ישראל נועד להוביל את התעלות האנושות מעל תודעת האגו ולסייע בניפוץ מסך האשליה של הנפרדות – שכן הנחש מסמל את האגו, וצופן קסם בהיפוך אותיות מסך (מסך האשליה).
זאת ועוד, בראשי התיבות של הפסוק "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" מוצפנותשלוש מילים:
• כֵּן מלשון כנות – מילה נרדפת לאמת.
• לֵב – במובן של אהבה.
• בוק – צליל הגייה Book (ספר באנגלית).
ואיזהו ספר האהבה והאמת? הלוא הוא ספר הספרים! שכן תורת משה מורה את דרכי החיבור הנכונים בין האדם ליוצרו ובין אדם לחברו – ומחנכת לאחווה, לערבות הדדית ולשותפות גורל.
עם הספר חתם להנחיל לאנושות את חוקי הרוח האוניברסליים התקפים לכל אדם באשר הוא אדם, בתמצית עשרת הדיברות.
משמע, בני ישראל קיבלו על עצמם לסייע במעבר האנושות מתודעת האגו אל תודעת הנשמה באמצעות הוראת אש האמת הגבוהה – כפי שנרמז בצופן שמם העתיק עִבְרִיִּים בסיכול אותיות מַעְבִירִים וגם מַבְעִירִים.
בתום תמסורותינו, אנו מברכים אתכם בלב פתוח.
לו יהי