עריכה חדשה: 9 מרץ 2026
אהובים-יקרים, בפרשת "שמיני" מסופר בקצרה על חטאם של נדב ואביהוא, שני בניו של אהרן הכהן הגדול, ועל תוצאתו הטרגית:
"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהוָה" (ויקרא י, א-ב)
ברצוננו לבאר את מהות חטאם של נדב ואביהוא ואת הרלוונטיות שלו לחייכם היום, ובפרט לשליחי האור שביניכם.
אהובים-יקרים, הבריאה כולה מושתתת על הגיאומטריה המקודשת של "הנקודה במרכז המעגל" – ביטוי למיזוג השלם וההרמוני שבין עיקרון האב לעיקרון האם:
• עיקרון האב הזכרי הוא היסוד הקבוע (הנקודה/המרכז) שאינו משתנה לעולם – מבטא את "סולם הערכים" של האור, בתמצית "עשרת הדיברות", המהווים את חוקי הרוח האוניברסליים-הנצחיים התקפים לכל אדם באשר הוא אדם. אי-שמירת חוקי האור יוצרת עולם של כאוס וסכנה שבו "אדם לאדם זאב".
• עיקרון האם הנקבי הוא היסוד הנע והמשתנה (המעגל) – מבטא את תכלית הקיום והיקום שהיא התפתחות ותנועה מתמדת. היאחזות בישן היא הסכנה הגדולה ביותר האורבת ליחיד ולקולקטיב, משום שמובילה לחידלון ולכיליון.
כיוון שהטבע האנושי הוא להישאר באזורי הנוחות, שלמה המלך, החכם באדם, הורה את עיקרון התנועה קדימה וההתפתחות המתמדת:
"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג, א)
משמע, לכל תקופה מזון רוחני ייחודי המבטא את רצון האלוהים עבור התפתחות האנושות. אמת גבוהה זו נרמזת בשני צפנים בפסוק: זמן – בהיפוך אותיות מזון, חפץ – פירושו רצון.
שמו הנוסף של שלמה המלך – קהלת מלשון קוֹל עֵת – מלמד שהיה קשוב לרוח הזמן ופתוח לקלוט את ההכוונות העליונות.
אהובים-יקרים, כיוון שטבע עצמי הנפש (אישיות האגו) הוא היצמדות למוכר, תפקיד הכוהנים היה להבטיח את המשכיות המורשת בד-בבד עם הוראת החדש. בדרך זו, להוביל את עצמם ואת הכלל אל שלב התפתחותי עדכני המיושר לתוכנית האלוהית של אותו זמן.
מכאן שקיבעון ועמידה במקום הוא בחזקת חטא, כפי שנרמז במילה עוון מלשון נִווּן נע.
נדב ואביהוא מעלו בשליחותם משום שלא השכילו להיות חלוצים – הראשונים לשחרר הרגלים ישנים ולאמץ דרכים חדשות. אמנם פיזית נגאלו ממצרים, אך לא השכילו להיגאל גם רוחנית.
אהובים-יקרים, בזמן מיוחד זה של מעברי העידנים, רבים ורבות משליחי ושליחות האור "פוסחים על שני הסעיפים" ומערבבים חדש עם ישן.
למרות שבעצמם הם מתקשרים את מקורות האור העליונים ומצנרים את מסרי הרוח העכשוויים, הרי שבטיפולים ובסדנאות שלהם הם משתמשים בידע ובכלים שאינם תואמים את התדרים והחוקיות של העידן החדש.
משל לאדם הניזון ממזון טרי ומובחר בד-בבד עם מזון ישן ורקוב.
אין זה מפתיע, אפוא, שמטפלים ומורים רוחניים אלה חווים שיבושים בחייהם, בראש ובראשונה במצבם הבריאותי, ומגשימים באופן חלקי בלבד את שליחות האור והייעוד הגבוה.
אהובים-יקרים, פרשת "בחוקותי" מאירה את המפתח לחיים של שפע ושגשוג:
"…וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו, י)
משמע, כדי לקבל אור חדש חיוני קודם לפנות ולרוקן תפיסות והרגלים ישנים – כפי שנרמז בצופן מפני מלשון מלפני.
אמנם התנועה קדימה אל החדש כרוכה באומץ ובמאמץ תמידיים, אך היא כדאית ומתגמלת לאין שיעור, כפי שנרמז בצופן שם הפרשה – שמיני מלשון מי יש נע שי!
בתום תמסורותינו, אנו מברכים אתכם בעוז רוח.
לו יהי