עדכון אחרון: 6 ינואר 2026
אהובים-יקרים, בפרשת "בא" (בחלקה האחרון) ניתנות שתי מצוות המיועדות לזכרים – הנחת תפילין ופדיון הבן. ברצוננו לבאר את תרומתן להתפתחותו הרוחנית של בן ישראל, במיוחד בזמן הזה של מעברי העידנים.
אהובים-יקרים, המבנה הפנימי של הזכר שונה מזה של הנקבה: אצל הגבר דומיננטי "המוח השמאלי" האחראי על החשיבה הרציונלית והניתוח לפרטים, ואילו אצל האישה מפותח "המוח הימני" האחראי על האינטואיציה וראיית התמונה הגדולה.
לאור השוני בין המגדרים, מצוות התפילין ניתנה לגבר ולא לאישה. היא נועדה לסייע לבן ישראל להבחין בין טפל לעיקר ו'לדוג' את המהות – כפי שנרמז בצופן תפילין מלשון נפל טפל (להוריד את הטפל):
"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם" (שמות יג, ט)
"וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם" (שמות יג, טז)
מהפסוקים עולה כי את התפילין יש להניח בשני מקומות בגוף – יד וראש:
- "לאות על הידך" – תפילין של יד מונחים על הזרוע השמאלית כך שהקופסה ("הבית") ניצבת מול הלב. התנועה של כריכת הרצועה עד אצבע האמה מדמה את ספירלת ההתעלות. אצבע האמה מייצגת את יסוד המים הנקבי של הרגש והאינטואיציה.
- "ולזיכרון בין עיניך" – תפילין של ראש מונחים באזור צ'אקרת העין השלישית (מעל קו השיער בין שתי העיניים), האחראית על ראייה רוחנית ותקשורת עם העליונים.
מכאן, שתכלית מצוות התפילין היא לסייע לבן ישראל לסנכרן בין שלושת רובדי הקיום האנושי: עולם המעשה (יד), עולם הרגש (לב) ועולם הרוח (עין שלישית).
אהובים-יקרים, מצוות פדיון הבן ממשיכה את עיקרון חיבורו של בן ישראל ללב ולרגש, שכן בטבעו הפנימי הזכר הוא שכלי ורציונאלי:
"וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו… וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהוָה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה" (שמות יג, יד-טו)
לפי הפשט, מצוות פדיון הבן היא לזכר הצלת ה' את בכורי ישראל במכת הבכורות. ואולם, לשון הכתוב: "פטר רחם" חושפת אמת עמוקה יותר – מצוות פדיון הבן נועדה להורות לבן ישראל את מידת הרחמים. צופן פטר רחם מלשון תפר (תרופה), פתר (פתרון), רִחֵם (רחמים) – מרמז שלב רחום הוא התרופה לרוע והפתרון לכינון עולם טוב ומואר.
התורה מזהירה את בן ישראל מפני התגברות המוח וההיגיון על הלב והרגש, והליכה בדרך מצרים של שרירות הלב – כפי שנרמז בצופן מצרים מלשון מים צרים (צמצום הרגש).
חובה על בן ישראל לשקוד על החיבור המקודש ללב. צופן רגש מלשון גשר – מרמז שהרגש בונה את הגשר הנכון בין האדם לבורא (ציר אנכי) ובין האדם לזולתו (ציר אופקי).
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בלב רך.
לו יהי