אהובים-יקרים, בהולמות לטבע הזמן העכשווי של הרמת הצעיפים ברצוננו להאיר את המשמעות הרוחנית החבויה בשמותיהם המקראיים של ארבעת חגי תשרי אשר הצטוויתם לחוג, והרלוונטיות שלהם לזמן הרה גורל ומקודש זה של אחרית הימים הלוא הם ימות המשיח וקץ עידן זה בן 6,000 השנים.
אהובים-יקרים, בתורה ראש השנה העברי נקרא זיכרון תרועה : " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה " ( ויקרא כ"ג, כ"ג – כ"ה ), צופן זיכרון תרועה הנו: הערך תורה פירושו ללמד/ להדריך ביחד עם האות ע' תחילית של עין השלישית הצ'אקרה האמונה על התקשורת עם עולמות של מעלה כלומר, בעומק הדברים בני ובנות ישראל נקראים להעיר לתחייה את מרכז העין השלישית על מנת לחדש את הקשר הישיר עם המקור הבורא העליון כפי שהיה טרום החטא הקדמון והנפילה בתודעה. עד לאכילה מעץ הדעת מרכז העין השלישית היה פעיל, והאדם הראשון היה מודע לנשמה העליונה ההיבט הרוחני של קיומו לפיכך, בינו לבין הרוח שררו יחסים של אהבה ואחדות, יצירה ושותפות.
אהובים-יקרים, החג השני בחגי תשרי הוא יום הכיפורים : " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה', וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם " (ויקרא כ"ג, כ"ו – כ"ח ), צופן כיפורים הנו : ההברה כִּ פירושה כמו ביחד עם הערך פָּרִים שמובנו זכר הפרות בלשון רביםמרמז, שעם החטא הקדמון וסגירתה של העין השלישית אבד הקשר הישיר עם הרוח, וחווית הקיום האנושי השתנתה מן הקצה אל הקצה -האדם שכח שהוא נשמה חלק מאלוה בגוף, ועבר להזדהות עם ההיבט הבהמי של קיומו קרי, עצמי הנפש הלוא הוא אישיות האגו.
אהובים-יקרים, החג השלישי בחגי תשרי הנו חג הסוכות : " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָה " ( ויקרא כ"ג, ל"ג – ל"ד ), צופן סוכות בהיפוך אותיות כסות שמובנו לכסות זאת אומרת, עם האכילה מעץ הדעת והיסגרות העין השלישית נוכחות האל עברה להיות נסתרת : " וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה " ( דברים ל"א, י"ז ).
אהובים-יקרים, שמיני עצרת הוא שמו המקראי של חג שמחת תורה, החג הרביעי והאחרון בחגי תשרי : " בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" ( ויקרא כ"ג, ל"ה – ל"ו ), צופן צמד המילים שמיני עצרת הנו: שֵׁמִי = השם שלי , נעצרת = פועל נעצר הווה אומר, עד לחטא הקדמון בין האדם הראשון לאלוהים שרר קשר אינטימי קרוב על כן, שמות הבורא היו ידועים וגלויים לאדם בדומה, ליחסים בין אוהבים אשר נוהגים לקרוא בשמות חיבה זה לזו. כל אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא מגלם את פנימיות הבורא, תכונותיו ומידותיו, מחבר לכוח רוחני אנרגטי מסוים באמצעותו האדם הראשון יצר במשותף עם האל. מאז הגרוש מגן עדו והסתר הפנים של הבורא, חיי האנוש נפלו ממעמד של בורא במשותף עם האל לשורד בודד. ההבדל בין חיים בהם נדרשים הנכם לגשש דרככם באפלה בכוחות עצמכם בלבד לבין חיים בליווי ושותפות עימנו מקורות האור וההדרכה העליונים הנם כהבדל בין יום לבין לילה.
אהובים-יקרים, מועדי ישראל נועדו להורות לבני ובנות ישראל ליישר את עצמי הנפש הבהמי לעצמי הנשמה האלוקי בדרך זו, לחדש את הקרבה לבורא האחד העליון את היצירה בשותפות עם האל : " אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם " ( ויקרא כ"ג, ד' ), מועדי מלשון מודע י' קרי, מודעות למהות האלוהית ששוכנת בכם, וגם מלשון מידע / מודע שפירושו מכר קרוב, בן משפחה : " וּלְנָעֳמִי מידע ( מוֹדָע ) לְאִישָׁהּ, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז " ( מגילת רות ב', א' ).
אהובים-יקרים, בעת הזו של שארית העידן נקראים הנכם להתיישר חזרה אל המצב התחילי של ראשית העידן: 4 חגי תשרי כנגד 4 מוטות החופה בבחינת קריאת השכמה עבור בני ובנות ישראל לחדש את ברית הנישואין של האהבה והשותפות עם הבורא שכן, צופן תשרי מלשון תיישר, שארית וגם ראשית !
בתום תמסורותינו בתחילתה של שנה עברית חדשה מברכים אנו אתכם בפסיעה בנתיב של חיים מלאי חיים, לו יהי.