"וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהיאבקו עמו, ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני" ( בראשית ל"ב, כ"ו-כ"ז )
אהובים-יקרים, רצף אירועי התקופה האחרונה של הקורונה, האסון במירון, המהומות בהר הבית, וירי הרקטות על ישראל יוצרים טלטלה וזעזוע בחברה הישראלית, ואצל רבים עולה השאלה: מהי המשמעות של זה?
אהובים-יקרים, כפי שבאנו והארנו מוקדם יותר, התכלית של אירועים כואבים אלה הנה, התעוררות רוחנית ועליה בתודעה כפי שנרמז, בצופן שמו של המבצע הנוכחי "שׁוֹמֵר החוֹמוֹת" מלשון "רוֹשֵׁם המוֹחוֹת" כלומר, 'כתיבה' מחדש של המוח, אותו איבר שאחראי על התודעה והתפיסה, החשיבה והלמידה, ואנו נבהיר.
אהובים-יקרים, על-מנת להבין את השיעור קרי, "השער התודעתי" שעם ישראל נקרא בעת הזו לחצות אנו מבקשים, לנסוע אתכם אחורה בזמן, אל אותו מאורע אפוף מסתורין, שהגיבור שלו הוא לא אחר מאשר האבא הרוחני והביולוגי שלכם, והכוונה היא ליעקב אבינו שחי בקרבכם, ומוגשם היום בגוף אנושי בשר ודם, וממתין להתגלותה של זהותו הרוחנית-האמיתית. בזמן מקודש והרה גורל זה של "אחרית הימים" נחוצה, כמו אוויר לנשימה, הנהגת אמת רוחנית ולכן, יש מבינכם שקוראים שורות אלה, שעתידים לחבור אליו, ולאחד כוחות במלאכת האור.
אהובים-יקרים, בספר בראשית פרק ל"ב מתואר, שלאחר שיעקב מסיים להעביר את בני משפחתו לצד השני של נחל מַעֲבַר יַבֹּק הערב יורד, באין ברירה הוא נאלץ ללון לבדו, ולהמתין עד למחרת בבוקר כדי לחצות את הגדה: "ויקם בלילה הוא וייקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבק, וייקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו" ( בראשית ל"ב, כ"ג-כ"ד ). בחשכת הלילה, בהיותו לבדו, מתרחש אחד מהאירועים המיסטיים העוצמתיים ביותר מאז ועד היום, במהלכו איש, שזהותו לא ידועה, ומסיבה שאיננה ברורה נאבק עמו, משך כל הלילה עד האור הראשון של היום: "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר" ( בראשית ל"ב, כ"ה ). יעקב, לאחר שנפצע באזור הירך, מצליח בסופו של דבר לגבור על האיש בעל הזהות המסתורית, והאיש שרואה שהפסיד במאבק, מבקש מיעקב לשחררו אולם, תגובת יעקב מפתיעה, הוא מתנה את השחרור בדרישה שקודם יברכהו לשלום: "וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהיאבקו עמו, ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני" ( בראשית ל"ב, כ"ו-כ"ז ). הברכה של הדמות המסתורית מפתיעה לא פחות: "ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב, ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוהים ועם אנשים תוכל" ( בראשית ל"ב, כ"ח-כ"ט ). יעקב מנסה לברר את זהותו של האיש, ומתשובתו מתברר לו שאין מדובר באדם אלא במלאך אלוהים: "וישאל יעקב הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אותו שם, ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלוהים פנים אל פנים ותינצל נפשי" ( בראשית ל"ב, ל'-ל"א ).
אהובים-יקרים, התמודדותו של יעקב מעוררת השראה, ומלמדת אמת גבוהה לפיה, המבחן האמתי של בני האדם איננו בלנצח איש את רעהו אלא, לאחר הכנעת היריב להושיט את היד לשלום! יעקב לאחר שמכניע את מלאך אלוהים מתנהג באופן מאוד לא שגרתי, ועומד על כך ש'היריב' יברך אותו, בעשותו כן הוא מורה לאנושות שיעור חשוב – הושטת היד לשלום הנה תפקיד הצד החזק, ומעידה על בטחון ועוצמה, ואילו חתירה למלחמה מעידה על חולשה ופחד!
אהובים-יקרים, לאחר שיעקב צולח את המבחן הרוחני באופן מעורר השראה, הוא נמצא ראוי לקבל את מעמדו הייעודי של להיות אבי עם ישראל. ברכת המלאך מעבירה את יעקב מקארמה של אדם פרטי לקארמה של אדם בעל השפעה בקנה מידה לאומי.
אהובים-יקרים, בחזרה למציאות העכשווית עמה הנכם מתמודדים, של סכסוך מתמשך ועקוב מדם עם הפלסטינים, שמאופיין בתנודות ואי-יציבות כלומר, פרקי זמן של שקט יחסי ואז גל של רקטות ופיגועים וחוזר חלילה. למען הסדר הטוב, נבהיר תחילה, שעל-פי התוכנית האלוהית ארץ ישראל וירושלים נועדו להיות בריבונות של עם ישראל. לאורך כל תולדות האנושות לא היה עוד עם, ששרד בגלות 2000 שנה, ועם השיבה לארצו החיה את האדמה, והפריח את השממה! מה זה אם לא נס, ועדות לעזרה של הרוח? בו-בעת, נחוץ להתעורר אל האמת הגבוהה לפיה, ירושלים נועדה להיות בירתה הנצחית של עם ישראל כדי לשרת את שאר אומות העולם, ועל-מנת לאפשר גם להם לקיים את אמונתם במקום מקודש זה של ירושלים, שכפי שחשפנו והארנו מוקדם יותר, בירושלים ממוקמות צ'אקרות הלב והכתר הפלנטאריות!
אהובים-יקרים, בדומה ליעקב אבינו, שמגיב במלוא העוצמה למלאך שנאבק עמו ברור לגמרי, שנוכח איומים פיזיים ממשיים, מדינת ישראל חייבת לנקוטבכל המהלכים הצבאיים הנחוצים על-מנת להגן על אזרחיה, ולבלום כל ניסיון לפגיעות בגוף ובנפש. בו-בעת, באותם זמנים של הפוגות ושקט יחסי, מדינת ישראל צריכה להושיט ידה לשלום, ולחפש דרכים יצירתיות ומגוונות על-מנת לעורר גם אצל הצד השני רצון דומה. האשליה של הנפרדות, והגישה נעדרת האכפתיות, המתנכרת לרווחתו וגורלו של הצד השני הנן שגויות, ומנוגדת לעיקרון הקוסמי של האחדות לפיו, מי שנמצא מעל בסולם ההתפתחות מושיט ידו לזה שנמצא תחתיו!
אהובים-יקרים, לכל גזע ועם תפקיד ייעודי ייחודי לו. בדומה לגוף האדם, שזקוק שכל איבר ימלא את תפקידו כדי להיות במיטבו, וליהנות מבריאות ורווחה כך גם, מצבה של האנושות ייטב, רק כאשר כל עם ימלא את ייעודו.
אהובים-יקרים, עם ישראל נועד להיות "אור לגויים" הווה אומר, סמל ומופת להליכה בדרכי הרוח, ולקיום ערכים של צדק ושוויון, אהבה ואחווה, אחדות ושותפות גורל, כפי שמתואר בחזון "אחרית הימים" בספר ישעיה: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר בית אלוהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" ( ישעיה ב', ב'-ד' ).
לו-יהי ובעת הזו, כמה שיותר מקרב עם ישראל יתעוררו ללכת בדרכו של יעקב אבינו.
אמן כן יהי רצון!