אהובים-יקרים, בעת הזו, יותר מבכל הזמנים, בני אדם ברחבי העולם נוהגים לציין ולחגוג את ימי ההולדת שלהם ושל קרוביהם בדרכים שונות ויצירתיות, מירב תשומת הלב וההשקעה מתמקדים ברובד הגשמי: הפוסט המברך הכי יצירתי, המתנה הכי שווה, העוגה הכי יפה, המסיבה הכי מוצלחת וכיו"ב, ואילו הרובד הרוחי של יום ההולדת זוכה להתייחסות מועטה אם בכלל…
אהובים-יקרים, המשמעות הרוחית-הנסתרת של יום ההולדת הנו להוות "שער" דרכו נשמה מאצילה חלק ממנה ועושה את מסעה מממד הרוח אל-עבר ממד הקיום הארצי, והרי במילה "הולדת" מוצפנות המילים "הווה" ו-"דלת" ומהי "דלת" אם לא "שער"? זאת ועוד, צופן ראשי התיבות של "יום הולדת" הנו "יה"- שתי האותיות הראשונות של השם המפורש: האות י' מלשון יצירה מייצגת את כוח היצירה האלוקי הראשוני, והאות ה' מלשון הריון ואשר צורתה היא של אות י' קטנה בתוך 'הבטן' של אות י' גדולה, כל אלה רומזים על המעבר של 'חלק' מהנשמה אל ממד החומר הארצי-המוגשם, כפי שנרמז במילה "עוּבָּר" במובן של עוֹבֵר בין הממדים…
אהובים-יקרים, נשאלת השאלה, מהי מהותו של שער זה של יום ההולדת? אנו באהבה, ננסה להאיר חלק מהרבדים הנסתרים של שער מקודש זה, ולמה מקודש ייתכן ותשאלו, הואיל וכל מה שהנו בבחינת ביטוי של הרוחי בגשמי קרי, "אחדות רוח עם חומר" הנו קדוש!
אהובים-יקרים, בזמן הלידה, ישויות אור חָגוֹת יחדיו במעגלים, ויוצרות "שער" אנרגטי בעל צורה של ספירלה, אשר חלקה העליון רחב ובהדרגה ככל שנעים מטה היא נעשית צרה יותר, מעין "פירמידה הפוכה" ("משולש הרוח" בסמל המרכבה/מגן-דוד שקדקודו פונה מטה), תפקידו של "שער פירמידאלי" זה הנו, לתמוך ולסייע בתהליך ירידתה של הנשמה והתממשותה בממד האדמתי, השער נבנה ומוחזק על ידי פמליה עצומה של ישויות אור, כאשר שתיים מהן ניצבות מימין ומשמאל, וזרועותיהן מושטות קדימה בתנועה של "חביקה" באופן זה, נוצר מבנה דמוי "צלחת" מעין"טבעת אור" סביב אותה נשמה שעושה דרכה לממד האדמתי, שתי הכליות בגוף האדם, הימנית והשמאלית, מהוות עדות פיזית, מעין 'תזכורת' למה שארע ברובד הרוחי-הנסתר של מעמד הלידה זאת ועוד, צופן הביטוי "יוצא חלציו" במשמעות של צאצא, רומז על אותה "צלחת תדרית" אשר נועדה לעזור לנשמה בתהליך יציאתה לעולם, והרי המילים "חלציו", "צלחת", ו-" חִלֵּץ" הנן קרובות משפחה!
אהובים-יקרים, בזמן הלידה במעמד אותו "שער פירמידאלי" אנרגטי שנוצר, ישויות הקארמה והגורל, הנקראות בשפת הרוח "אורים", אוחזות בידיהן את "ספר הקארמה" במצב פתוח, ספר הצופן בחובו את השיעורים, החתימות ומשימות ההתפתחות, אשר אותה נשמה שנמצאת בדרך לעולם ארץ קיבלה על עצמה לפרק החיים המסוים, במסגרת קדושת חופש הבחירה המתקיים בעולמכם, ספר הקארמה מכיל את כל תסריטי הגורל האפשריים ביחס ישיר לאותן בחירות והחלטות, שעשויות להילקח על-ידי האדם באותו מחזור חיים, כמאמר רבי עקיבא: "הכול צפוי והרשות נתונה!"
אהובים-יקרים, בסמיכות ליציאתו של התינוק לאוויר העולם, ישויות אור נקביות מלוות מעמד זה בשירה, שירה אשר תכליתה המקודשת לקרוא ולהורות לרך הנולד את החוקיות המאוד ייחודית ויוצאת דופן של הממד האדמתי אליו הוא אוטוטו מגיח, חוקיות שעיקרה מידור והסתרה על-מנת לאפשר התנסות בבחירה חופשית, זוהי המשמעות הרוחית-הנסתרת של רפלקס הבכי הראשוני אשר תינוקות משמיעים עם צאתם לאוויר העולם, בכי שמרמז על אותה "קריאה רוחית" שקדמה לו…
אהובים-יקרים, עם צאתו של התינוק לאוויר העולם, השער הפירמידאלי נחתם באותה תנועה מקודשת בה שתי ישויות אור, האחת מימין והשנייה משמאל, מניפות חרבותיהן מעלה ומצליבות את לַהֲבֵיהֶן, ויוצרות את הגיאומטריה המקודשת של "שעון החול" קרי, שני משולשים, "משולש הרוח " ו-"משולש החומר", שנושקים בקדקודיהן, בדרך זו הן מכריזות שתהליך ירידתה של הנשמה והתמצקותה בממד האדמתי תם ונשלם…
אהובים-יקרים, מידי שנה, במועד יום הולדתו של האדם, נוצרת ברמה התדרית-הרוחית מעין 'הקרנה' של "שער הלידה" המכיל בתוכו את השיעורים, המשימות ותסריטי הגורל שנשמה חתמה עליהם טרום לידתה הואיל וכך, יום זה מהווה הזדמנות להעיר ולהאיר את כוחות הנשמה שבאדם, ולהתעורר מחדש אל תפקידו הרוחי-הייעודי באמצעות שאלת השאלה המוזהבת-המקודשת: "האם אני בדרך הנכונה?" לכן, כדאי ביום ההולדת להקדיש לפחות חלק מהזמן להתבוננות פנימית, מדיטציה, תפילה ואפילו צום (חלקי או מלא). לא פחות חשוב מכך, ללוות יום זה ברגשות הכרת תודה על עצם הבחירה הנועזת-האמיצה של הנשמה לעבור ב"שער" כדי להתנסות ולהתפתח ברובד הקיום הגשמי, והרי צופן המילה "יום הולדת" הנו "תודה דלת"!