עריכה חדשה: 18 ינואר, 2024
אהובים-יקרים, הליכה נגד רצון הרוח ותוכנית הבריאה משמעה פניה נגד עצמכם פגיעה ושיבוש של נתיב חייכם שכן, המהות הנשמתית אשר בכם הנה חלק מאלוה ממש. פרעה מלשון עורף ה' אינו שועה לדברי האזהרה של משה אף לא של המעגלים הסובבים אותו כתוצאה מכך, מביא על עצמו ועל מצרים מכות נוספות: " וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי, כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ, וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה, וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם " (שמות י', ג' – ז' ), עבדי פרעה מתריעים בפניו על הסכנה הממשית אשר נשקפת למצרים אולם, אינם מציבים לו גבול ממשי, אין הם נוקטים צעד מעשי להדיחו מכס המלוכה כי אם ממשיכים לרצותו ולציית לו.
אהובים-יקרים, ממקום מושבנו שברוח צופים אנו בכם מממשיכים לנהות אחר מנהיגים נהנתניים וחומרניים, צבועים ושקריים אשר עסוקים בשום דבר מלבד עצמם בבנייה של פולחן אישיות סביבם. למרבה הדאבון, השיעור של פרעה והמצרים עדיין לא נלמד על ידכם, אנו תפילה לו יהי ויגיע היום בו תשכילו לבחור במנהיגים לא על פי דעותיהם האישיות כי אם בראש ובראשונה וקודם לכל על פי יושרם הפנימי וסולם הערכים שלהם, מנהיגים אשר רואים את עצמם משרתי העם ולא את העם משרתיהם !
אהובים-יקרים, פרעה אשר אוחז באשליה כי ניתן לגבור על רצון הרוח ולסכל את תוכנית הבריאה ממשיך במיקוח, מתעקש לשלח רק את הגברים אף מגרש את משה ואהרון: " וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג יְהוָה לָנוּ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם, לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה " ( שמות י', ח' – י"א ).
אהובים-יקרים, ארבה מלשון אָרַב וגם רָב עם ה', מרמז כי פרעה נוהג בבריונות כלפי משה ואהרון נציגיהם בפיזי של ההיררכיות האלוהיות : " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד, וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה, וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן, וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם " ( שמות י', י"ב -ט"ו ).
אהובים-יקרים, ההפכפכות של פרעה אינה יודעת גבול : " וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם, וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה, וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל יְהוָה, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם, וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " ( שמות י', ט"ז – כ' ), טבע עצמי הנפש הלוא הוא אישיות האגו הוא של ההפכפכות והתנודתיות, היעדר היציבות וחוסר העקביות.
אהובים-יקרים, מכת חושך בבחינת מראה טהורה לעיוורון הרוחני של המצרים אשר מעדיפים לעצום עיניים לא לראות את אופיו השקרי המזויף תאוו הכוח והשררה של מלכם, חשכה בהיפוך אותיות הכחשה: " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ, וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם " (שמות י', כ"א – כ"ג ).
אהובים-יקרים, פרעה תובע ערבון להשאיר את הצאן והבקר: " וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם " ( שמות י', כ"ד ), משה ממאן ופרעה מאיים להורגו להבא: " וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת וְעָשִׂינוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ, וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת יְהוָה עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה, וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם, וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ " ( שמות י', כ"ה – כ"ט ). בעוד שמעמדו של פרעה פוחת והולך, המוֹנִיטִין של משה גדל והולך: ".. גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם " ( שמות י"א, ג' ).
אהובים-יקרים, לקראת המכה העשירית הלוא היא מכת בכורות האלוקות מצווה על משה ואהרון להורות לבני ישראל לקיים את קורבן הפסח: " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת, וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה, שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ, וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם, וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ, אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ, וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ, וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהוָה, וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה, וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם " ( שמות י"ב, א' – י"ג ), ברצונו לבאר את המהות הרוחנית של קורבן הפסח:
" החודש הזה לכם ראש חודשים הראשון הוא לכם לחודשי השנה " – המספר 1 מסמל אחדות וגם הובלה מרמז כי תפקידו הייעודי של עם ישראל לגשר שמיים לארץ על ידי יישום חוקי הרוח האוניברסליים הנצחיים אשר תקפים לכל אדם באשר הוא אדם בתמצית עשרת הדיברות בדרך זו, להוביל את גאולת האנושות והתעלות הפלנטה.
" בעשר לחודש " – עֶשֶׂר בסיכול אותיות שַׁעַר, תכלית היציאה ממצרים להוות שער לגאולה עבור בני ישראל והמין האנושי בכללותו, במעמד הר סיני הונחו הזרעים להיווסדותה של אנושות חדשה אשר מושתתת על צדק ומשפט, לא עוד עיקרון " החזק שולט " ואיש הישר בעיניו יעשה.
" וייקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית " – השֶׂה מסמל את העצמי הרוחני המכונה בתורת החסידות הנפש האלוקית, ואילו הדם את עצמי הנפש הבשרי המכונה בתורת החסידות הנפש הבהמית, הקרבת השה על אש המזבח נועדה להעיר ולעורר את בני ישראל לעקוד את עצמיות הנפש הבהמית לטובת המלכת עצמיות הנשמה האלוהית.
" ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים " – בערך משקוף חבוי צמד המילים מָשׁ שפירושו זז ו- קוֹף זאת אומרת, מריחת הדם על המשקוף תכליתה להעיר ולעורר את בני ישראל להזיז הצידה את הנפש הלוא היא אישיות האגו החלק הבהמי הגס אשר בכם לטובת העברת השרביט לנשמה היא החלק האלוהי המעודן שבכם. יישור עצמי העור לעצמי האור מביא לשגשוג וצמיחה מימוש והגשמה מלאים בכל הרבדים, מרחיק מניוון רוחני וגשמי, מְזוּזוֹת מלשון זוּז מָוֶות .
" והיה לכם למשמרת עד הארבעה עשר יום לחודש הזה " – 14 הנו כפולה של המספר שָׂבֵעַ מלשון שְׁבוּעָה לפיכך, מבטא שבועה הדדית כאשר שני הצדדים מקיימים את חלקם: האלוהות תפקידה להושיע את בני ישראל ולהביאם אל הארץ המובטחת, בני ישראל תפקידם ליישם את חוקי הבורא באופן זה, להפיץ את ערכי האמת והמוסר של האור לשאר אומות העולם.
" בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב, שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ, כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת " ( שמות י"ב, י"ח – כ' ), מצות בסיכול אותיות צומת, המספר 21 מסמל מעבר / טרנספורמציה ממצב של היפרדות מהרוח היא הספרה 2 למצב של אחדות עם האל היא הספרה אחת זאת אומרת, חג הפסח נועד להעיר ולעורר את בני ישראל אל עבר תפנית רוחנית דהיינו, חידוש האחדות עם בורא עולם היצירה במשותף עם הרוח כפי שהיה לפני החטא הקדמון.
אהובים-יקרים, בכור הוא הצאצא הראשון לפיכך, מכת בכורות בה הומתו בכורי האדם והבהמה נועדה להעיר ולעורר את מצרים, כוהניה וחרטומיה כי כל שישנו בגשמי מקורו ברוחי, הרוח היא הראשית לכל: " וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה, וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת " ( שמות י"ב, כ"ט – ל' ).
אהובים-יקרים, אף לאחר שהומתו בכורי מצרים לרבות בכורו של פרעה המלך, אין פרעה משלח את בני ישראל והמצרים ממשיכים בכניעתם ובצייתנותם העיוורת, משום הקושי לעכל אמת מזעזעת מחפירה זו, ברבות הימים היא הושמטה מהכתובים ונשכחה מהתודעה הקולקטיבית.
אהובים-יקרים, לראשונה בעולם ברצוננו לחשוף מידע אקאשי רב חסד אשר נועד לתקן את העיוות המופיע בכתובים לפיו פרעה כביכול שחרר את בני ישראל לאחר המכה העשירית היא מכת בכורות ולא כן הוא, פרעה שלח את בני ישראל לאחר המכה השתיים עשרה ! נשאלת השאלה אפוא, מה הן שתי המכות הנוספות, המכה ה-11 והמכה ה-12?
אהובים-יקרים, המכה ה-11 נובעת מהמכה העשירית ואנו נבהיר, הואיל ומכת בכורות נועדה להעיר ולעורר את המצרים כי הרוח היא הראשית, המכה ה-11 הלוא היא מכת סופה נועדה להעיר ולעורר את המצרים כי הרוח היא גם האחרית, סופה מלשון סוף ה', מדובר בסופה כבירה בעוצמתה בדומה לסופות הטורנדו וההוריקן הממיטות הרס וחורבן על כל שניצב בדרכן, המבט הנישא לשמיים בשעה שמתחוללת סופה נועד להעיר ולעורר את בני האנוש כי הרוח היא מעל לכל.
אהובים-יקרים, המכה ה-12 לאחריה פרעה סוף סוף משלח את בני ישראל הנה מכת אש, מדובר בתופעת אש חריגה בהיקפה ועוצמתה אשר כמותה לא היה מעולם לאורך העידן שמסתיים, במהלכה מצרים כּוּתְּרָה מעגלי אש אשר הואצלו מן הרקיעים העליונים על ידי אותו רובד בהיררכיה הבריאתית המכונה מלאכי שרף / שרפים, כשמם כן הם מלאכי האש באופן אשר אין בא ואין יוצא ממצרים, שוו בנפשכם את גודל הפחד אשר אחז במצרים ובפרעה, היזכרו בחרדה שאחזה בתושבי מדינת ישראל בנובמבר 2016 נוכח גל השרפות שהתפשט ברחבי הארץ, אירוע פעוט ומינורי ביחס למכה השתיים עשרה שפקדה את מצרים.
אהובים-יקרים, למרבה הדאבון, העם המצרי, כוהניו וחרטומיו לא שעו לשעונים המעוררים בצורת 12 המכות, בעטו את גלגל ההצלה אשר הוענק להם מההיררכיות האלוהיות דרך נציגיהן בפיזי הלוא הם משה ואהרון, זולת קומץ אנשים ממוצא אתני מעורב אשר הצטרפו ליציאת מצרים: " וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם, גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי, וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים, וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת, וַיהוָה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף, וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד, וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם " ( שמות י"ב, ל"א – מ"ב ).
אהובים-יקרים, עבדות מצרים תכליתה העליונה לעורר בקרב בני ישראל רגשות של רצון טוב ואכפתיות כלפי המוחלשים בחברה בני מיעוטים ולאומים אחרים, לשאת את דגל הצדק והשוויון, האחווה ושותפות הגורל על כן, בספר הספרים מצוות אהבת הגר מצוינת במספר מקומות: " כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם " ( ויקרא י"ט, ל"ד ), " וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם " ( דברים י', י"ט ).
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בעת הרת גורל ומקודשת זו של ימות המשיח הלוא הם אחרית הימים וקץ העידן בלמידת השיעור הלאומי הקארמתי של אהבת הגר, לו יהי.