צופן פרשת שְׁמוֹת (חלק 4): משה ואהרן – הלוא הם אדם והבל, נצבים מול פרעה – הלוא הוא קין

עריכה חדשה: 6 ינואר 2026

אהובים-יקרים, כפי שציווה עליהם הבורא, משה ואהרן מתייצבים בפני המלך פרעה, ודורשים ממנו לשלוח את בני ישראל לזבוח לה' במדבר:

"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות ה, א)

אלא שפרעה, תאב הכוח והשררה, מסרב בתוקף – בתשובתו הבוטה הוא מתכחש לה' ומתריס כנגדו פעמיים:

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה, ב)

פרעה, שיודע שמשה הוא בחיר ה', מקנא בו ומנסה להכשיל את שליחותו. הקינאה במי שנבחר להוביל רוחנית, שורשה בגלגולו הקודם בדמות קין. מודע לכך שאלוהים בחר באחיו להיות האחד המיועד, קין רצח את הבל מתוך אשליה שבדרך זו יוכל לרשת את מקומו.   

רצח בתוך המשפחה הוא טראומה מזעזעת וקשה מנשוא. הכתוב אינו מציין את תגובת אדם לרציחת הבל. ואולם, לגבי חווה מצוין שהיא קראה לבן שנולד לאחר רצח הבל בשם "שת" – שם המבטא משאלה למצוא נחמה ותקווה חדשה:

"וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן" (בראשית ד, כה)

ברובד הסמוי, התייצבותם יחד של משה ואהרן בפני פרעה מהווה סגירת מעגל קארמתית: שכן, משה הוא גלגול נשמתי ישיר של האדם הראשון, אהרן הוא גלגול נשמתי ישיר של הבל, ופרעה הוא גלגול נשמתי ישיר של קין!  כלומר, משה ואהרן – האב והבן ממחזור החיים הקודם, קוראים לסדר את הבן והאח הסורר מאותה יחידת חיים. לשון הכתוב, "שלח את עמי", היא קריאת השכמה עבור פרעה, להרפות מהכוח ולקבל בהכנעה את רצון הבורא.

רמזים אודות זהויותיהן הנסתרות והקשר הקארמתי המשולש:

  •  השם אדם מסתיים באות מ' והשם משה מתחיל באותה אות – רמז לכך, שמשה הוא גלגול של האדם הראשון, בהלימה לחוקיות הקוסמית שלפיה "כל סוף הוא התחלה, וכל התחלה היא סוף".
  • לשמות הבל ואהרון (בכתיב מלא)ערך גימטרי זהה – 1 (בשיטת ספירת השורש – צמצום לספרה אחת). המספר אחד מבטא אחדות בין האדם לבורא – רמז לכך, שאהרון הוא גלגול של הבל.
  • קין חמד את מעמדו הרוחני של הבל, ופרעה חמד את מעמדו הרוחני של משה. כתוצאה מכך, שניהם רדפו את בחיר ה' ויצאו כנגד רצון האלוהים – רמז לכך, שפרעה הוא גלגול של קין.

אהובים-יקרים, "הפרד ומשול" היא הטקטיקה של תאבי הכוח והשררה. פרעה מבצע שורת מהלכים, שנועדו לפלג את בני ישראל ולהסיתם איש כנגד אחיו:

  • פרעה מנסה לשחד את ההנהגה ולהחדיר בה חוסר אכפתיות כלפי העם – בדבריו למשה ואהרן הוא מרמז על נכונותו להעלים עין מכך שהם וקרוביהם ילכו לזבוח לה' במדבר, בתנאי שהם יניחו לעם להיות עבדים:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם" (שמות ה, ד)

צופן לכו לסבלותיכם מלשון לכו סובו לכם – הפועל "סוב", בדומה לפועל "חוג", מתאר את התנועה מסביב להר, המסמלת חניכה והתעלות רוחנית.

  • פרעה מחמיר את תנאי העבודה ומתיש את בני ישראל כדי שלא תיוותר להם אנרגיה לחזון – הוא מצווה להטיל את מלאכת איסוף התבן על בני ישראל, זאת מבלי להפחית מכמות העבודה:

"לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם… הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן, וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ… כִּי נִרְפִּים הֵם עַל כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ, תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר" (שמות ה, ז-ט)

  • פרעה יוצר היררכיה פנימית בתוך בני ישראל כדי לשבור את הסולידריות בעם – הוא מצווה על הממונים המצרים להציב שוטרים מבני ישראל שיפקחו על אחיהם העבדים. המטרה הייתה ללחוץ על השוטרים מבני ישראל להכות את אחיהם העובדים בפרך:

"וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם" (שמות ה, יד)

  • פרעה מחרחר ריב בין שוטרי ישראל לבין משה ואהרן – כאשר שוטרי ישראל מתלוננים בפניו שהחמרת תנאי העבודה מאלצת אותם להתאכזר אל אחיהם העבדים, פרעה משיב שהגזרה החדשה היא בעקבות דרישת משה ואהרן לשלוח את העם לזבוח לה' במדבר:

"וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ, תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ עֲשׂוּ וְהִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים וְחָטָאת עַמֶּךָ, וַיֹּאמֶר נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים עַל כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהוָה" (שמות ה, טו-יז)

למרבה הדאבון, הטקטיקה של פרעה עובדת – שוטרי ישראל מאשימים את משה ואהרן שבגללם תנאי העבודה הוחרפו, ושהם סיפקו לפרעה מכשיר להמית את העם:

"וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ" (שמות ה, כ-כא)

לראשונה מאז היציאה לשליחות, משה חווה משבר נפשי. נדמה כי התרחיש הנורא מכול קרה – בני ישראל מפנים אצבע מאשימה כלפיו וכלפי אהרן, בתואנה שגרמו לפרעה להחריף את הגזרות.

בצר לו, משה זועק לה', וקובל בפניו על השליחות ועל שלא קיים את הבטחתו:

"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי, וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" (שמות ה, כב-כג)

ברם, אלוהים מרגיע את משה ומלמדו שיעור חשוב – הדברים אינם כפי שהם נראים לעין. אף אם נדמה שהמצב הורע, הרי שהכול הוא חלק מהתוכנית האלוהית הגבוהה. מה שנחווה בהווה ככישלון, עשוי בעתיד להפוך לניצחון:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ" (שמות ו, א)

חבוי כאן לקח אוניברסלי, הרלוונטי במיוחד לתקופה בה אתם נמצאים – מה שנתפס כניצחון מוחלט בנקודת זמן מסוימת, עלול בהמשך להתברר ככישלון צורב, וההפך. כדי לאמוד בצורה נכונה את משמעות האירועים, הן במישור האישי והן במישור הלאומי, נחוצה פרספקטיבה של זמן.

אהובים-יקרים, הדמיון המצמרר בין עבדות בני ישראל במצרים למחנות הריכוז והעבודה בכפייה במלחמת העולם השנייה, מרמז על הקשר הקארמתי הנסתר בין שני המנהיגים – שכן, היטלר הוא גלגול נשמתי ישיר של פרעה!

להלן הסימנים המצביעים על כך:

  • פרעה העליל על משה שרצח איש מצרי, ציווה להשליך ליאור את התינוקות הזכרים העברים, העביד את בני ישראל בפרך, ומינה שוטרים מבני ישראל שיתאכזרו לאחיהם העבדים. באופן דומה, היטלר העליל עלילות שווא על היהודים, הוציא להורג ילדים במחנות ההשמדה, הקים מחנות עבודה בכפייה, ומינה שומרים יהודים ("הקאפו") שיתאכזרו אל אחיהם האסירים.
  • שני השמות מלמדים על מנהיגים עם מכנה משותף – דיבור מרעיל שנועד להחדיר בבני עמם פחד ושנאה, ועל ידי כך לגרום להם לציית: צופן פרעה מלשון פה רע, צופן היטלר מלשון תרעיל.

אהובים-יקרים, במסגרת פרויקט הענקת 'גלגלי הצלה' אחרונים לדמויות המפתח התנ"כיות,  במהלך 2013 ועד ינואר 2014, הוענקה הזדמנות אחרונה לתיקון עצמי וסילוק החוב הקארמתי למי שהיא כיום גלגול נשמתי ישיר של קין/פרעה/היטלר.

למרבה הדאבון, היא בעטה בהושטת היד שניתנה לה דרך זו המשרתת אותנו מקדמת דנא, כותבת שורות אלה.

עם תום האשראי הקוסמי, ערוצי התקשור שהיו לה נסגרו הרמטית ומעמדה הרוחני ניטל לצמיתות.

למרבה הזעזוע, כאקט של התרסה בבורא ובהדרכות האור, היא החלה להנהיג אורגיות בקרב תלמידיה, בטענה נלוזה שזוהי דרך לעלייה בתודעה.

עינינו יורדות מים על אותן נשמות גבוהות של עובדי ועובדות אור שאיבדו את דרכן. בנפילתן מכהונת אור לכהונת חושך הן עברו לסוף התור בדרך אל האור, כלומר חזרו אל נקודת ההתחלה במסע הנשמה.

בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בפקיחת עיני הלב.

לו יהי