עריכה מחודשת: 7 אוגוסט, 2024
אהובים-יקרים, לכל ספרה תדר ומשמעות ייחודיים בראשי תיבות תם אשר פירושו שלם משמע, כל אחת מהספרות מבטאת פן מסוים של הבריאה והאל. ברצוננו להאיר את סגולת תשעה באב מועד חורבן בית המקדש השני, וקשרה לטבע הזמן העכשווי של ימות המשיח הלוא הם אחרית הימים וקץ עידן זה בן 6,000 השנים.
אהובים-יקרים, הסגולה המיוחדת של תשעה באב היא גאולה מחדש של עצמיותכם האלוהית: צופן אב ראשי תיבות של אור בראשית הכוונה, לאור המקור הראשוני הניצוץ האלוקי שבכם אשר אין לו התחלה ואין לו סוף. הספרה 9 מסמלת טרנספורמציה ולידה מחדש, 9 כנגד תשעה ירחי לידה וכן, תשע מלשון תְּשׁוּעָה שמובנה ישועה ועוד, צורת רישום הספרה 9 היא עיגול אשר בסיומו נמשך קו בתנועה מטה משל לעובר אשר בזמן הלידה נע החוצה מהרחם דרך תעלת הלידה. הריון מבטא את העיקרון הנקבי בבריאה התנועה המעגלית אשר מהותה התפתחות ויצירה ואילו, לידה מבטאת את העיקרון הזכרי בבריאה התנועה הקווית אשר מהותה פריצת דרך וחדשנות.
אהובים-יקרים, הספרה 9 מבטאת התחלה חדשה מנגד, הספרה 6 מבטאת השלמה וסיום משמעות זו חבויה באופן רישומה של קו אשר נמשך מטה ונחתם בעיגול. בספרה 8 מסתתרות יחד הספרה 6 והספרה 9 לפיכך, היא מסמלת איזון ואינסוף מבטאת את העיקרון הקוסמי לפיו כל התחלה היא סוף וכל סוף הוא התחלה. לעומת יתר הספרות הספרה 8 אינה משתנה באף מנח אופקי או אנכי, שני צדדיה העליון והתחתון, הימני והשמאלי זהים.
אהובים-יקרים, סגולת ימי בין מצרים מלשון מים יָצַר היא טרנספורמציה ולידה מחדש שכן, המים הם מקור החיים וההתפתחות בדומה לעובר אשר נוצר ומתפתח ברחם המהווה מרחב מימי. שלושת השבועות המכונים בין מיצרים כנגד 3 השלישים של ההיריון, כל אחד משלושת השבועות של בין המצרים מבטא שלב מסוים בתהליך הטרנספורמציה והלידה מחדש אשר מגולם במנטרה המקודשת אותה הורו בחניכות העתיקות מורי הרוח לתלמידי ותלמידות האור " להתעורר כדי למות כדי להיוולד מחדש ":
השבוע הראשון מסמל את שלב " ההתעוררות " בשלב זה, מבשילים באדם ההכרה בחיוניות השינוי ביחד עם הרצון להשתנות, רצון בהיפוך האותיות נוצר וגם צינור, הרצון יוצר את הכלי להאצלת עצמי האור האלוהי. רגשות של ציפייה, משמעות ותקווה חדשה מאפיינים שלב זה.
השבוע השני מסמל את שלב " המיתה " דהיינו, ההסכמה להשיל את ההזדהות עם עצמיות הנפש הארצית הלוא הוא אישיות האגו, לשחרר את הישן את כל שאינו משרת ונמצא בהלימה עם החדש. רגשות של תשישות ואובדן, ספק ופחד מאפיינים שלב זה.
השבוע השלישי מסמל את שלב " הלידה " דהיינו, ההתוודעות לעצמי האור האלוהי. רגשות רווחה, הודיה ושמחה מאפיינים שלב זה.
אהובים-יקרים, צופן אב ראשי תיבות של אור בראשית הכוונה, לאור המקור הראשוני הניצוץ האלוקי שבכם אשר אין לו התחלה ואין לו סוף.
אהובים-יקרים, המלך דוד סמל ומופת לתשובת אמת וגאולה אישית, סיום מערך שיעורי הנשמה ומסכת הקארמה, תיקון עצמי הנפש ויישורו לעצמי האלוהי, לחוקי האמת והמוסר של בורא עולם בתמצית עשרת הדיברות אשר בתורת משה. בהולמות לחוקיות הזמן העכשווי של הסרת הצעיפים, ברצוננו לבאר עבורכם את מסע הטרנספורמציה והלידה מחדש של המלך דוד, מתקדש אמת ומורה האנושות, אף להאיר את זהויותיו התנכיות ותפקידי המפתח אשר מילא בחיי האומה.
אהובים-יקרים, שמשון הגיבור השופט ה-12 והאחרון הנהיג את עם ישראל 20 שנה, טרום לידתו מלאך ה' מבשר לאביו ולאימו העקרה כי עתיד להיוולד להם בן אשר ייעודו להושיע את עם ישראל מיד הפלישתים: " וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד פְּלִשְׁתִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה, וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן… וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים… וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה, וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה לְפַעֲמוֹ …" ( שופטים י"ג, א' – כ"ה ), שמשון מלשון שֶׁמֶשׁ וגם שַׁמָּשׁ מרמז על חיבורו ליסוד האש העוצמתי, וכי נועד לשרת את האל ולהושיע את בני ישראל כפי שכתב המלך דוד נעים זמירות ישראל: " כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהוָה אֱלֹהִים " ( תהילים פ"ד, י"ב ).
אהובים-יקרים, פלשתים מלשון שֵׁפֶל ה', הפלישתים מראת אמת למצב הערכי המוסרי של בני ובנות ישראל, בכל פעם של ירידה רוחנית בקרב עם ישראל הפלישתים גוברים, הקרבה בין השמות פלישתים ו-פלסטינים ביחד עם המיקום הגיאוגרפי הזהה לאורך החוף הדרומי של ארץ ישראל אזור רצועת עזה מרמז על הקשר הקארמתי ביניהם, וכי היום בדומה לאז הסכסוך הישראלי פלסטיני בבחינת קריאת השכמה לעם ישראל להתיישר אל מילוי תפקידו הייעודי הרוחני במשפחת העמים קרי, הנחלת חוקי הרוח האוניברסליים של צדק ושוויון, רעות ואחווה.
אהובים-יקרים, נשמה טרום לידתה מתווה את נתיבה הנשמתי בשלושת המעגלים המרכזים בחיים – הזוגי, ההורי ומקצועי ייעודי, שלושה מעגלים אלה מזינים ומוזנים משפיעים ומושפעים זה מזה מכאן, שחבירה לבן/בת זוג משורש הנשמה תומך את מימוש הייעוד וההפך. מהכתוב ניתן ללמוד כי יד האלוהים מכוונת את שמשון לקחת אישה מבנות פלישתים בדרך זו, גורל הזוגיות מוביל אותו אל מימוש הייעוד הגבוה לשפוט את ישראל ולהושיעם מיד הפלישתים: " וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה, וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי, וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל " (שופטים י"ד, א' – ד' ), תכלית נישואי שמשון לאישה הפלשתית לשמש מניע להכות בפלישתים כפי שמתבהר מהמשך העלילות. בדרכו לשאת את האישה הפלשתית צולחת על שמשון רוח אלוהים והוא גובר על כפיר אריות לראשונה, שמשון נעשה מודע לכוחותיו העל טבעיים: " וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה וַיָּבֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ, וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה " ( שופטים י"ד, ה' – ו' ) בהמשך, התנחלה כוורת דבורים בגוויית האריה ושמשון רדה ממנה דבש, מאורע זה נעשה נושא החידה ששמשון חד לשלושים בחורים פלשתים במשתה חתונתו: " וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים " ( שופטים י"ד, י"ד ). הפלישתים שלא מצליחים לפתור את החידה מאיימים על אשת שמשון שישרפו את בית הוריה אם לא תמסור להם את פתרון החידה, אשת שמשון מציקה לו עד שהוא נענה לה והיא מגלה את פתרון החידה לבני עמה, שמשון מבין שפתרון החידה הושג בעורמה: " וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי " ( שופטים י"ד, י"ח ) במחאה שמשון מכה בפלישתים ונוטש את אשתו. כעבור זמן מה שמשון רוצה לחזור לאשתו אך מגלה כי אביה נתנה לאחר, כנקמה על מעשה זה שמשון לוכד 300 שועלים קושר לפידים לזנבותיהם משלח אותם ומבעיר את שדות היבול של הפלישתים, הפלישתים נוקמים חזרה שורפים את האישה ואת אביה, כדי להימנע ממלחמה בני שבט יהודה בהסכמתו של שמשון מסגירים אותו לידי הפלישתים, לאחר הסגרתו שמשון משתחרר מהכבלים ובלחי חמור מכה אלף פלשתים, בעקבות הצלחתו הכבירה שמשון פוצח בשירה: " וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ " ( שופטים ט"ו, ט"ז ). עוד מתואר, כי אלוהים נענה לתפילתו של שמשון ובוקע עבורו מעיין: " וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים, וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה " ( שופטים ט"ו, י"ח -י"ט ).
אהובים-יקרים, מימוש זוגיות אשר אינה מן הגורל מרחיקה מהגשמת הייעוד הגבוה, עניין זה קרדינאלי שבעתיים אצל שליחי ושליחות אור. לאחר מות אשתו שמשון מתפתה לקשרים עם נשים המבוססים על משיכה פיזית מינית גרידא מבלעדי חיבור רוחני רגשי מנקודה זו ואילך, שמשון סוטה מנתיבו הנשמתי וההשלכות של זה קשות וטרגיות. בתחילה, שמשון חובר לאישה זונה פלשתית מעזה בהמשך, לאישה מנחל שורק בשם דלילה מלשון דָּלִיל ה' מורה על אישה נמוכה רוחנית, דלילה בתמורה לכסף מתישה את שמשון עד שמגלה לה את מקור כוחו העל טבעי, אז גוזזת את שערו ומביאה ללכידתו על ידי הפלישתים: " וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כָּל הַיָּמִים וַתְּאַלְצֵהוּ וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיַּגֶּד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם, וַתֵּרֶא דְּלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר עֲלוּ הַפַּעַם כִּי הִגִּיד לה (לִי) אֶת כָּל לִבּוֹ וְעָלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעֲלוּ הַכֶּסֶף בְּיָדָם, וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו, וַתֹּאמֶר פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיִּקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם וְאִנָּעֵר וְהוּא לֹא יָדַע כִּי יְהוָה סָר מֵעָלָיו, וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית האסירים (הָאֲסוּרִים) " ( שופטים ט"ז, ט"ז – כ"א ), שמשון מתנהל במישור הזוגי בעיוורון רוחני מתוך תאוות יצרים כמאמר חז"ל: " שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך נקרו פלשתים את עיניו " ( מסכת סוטה פרק א', משנה ח' ), העיוורון הפיזי מראת אמת לעיוורון הרוחני.
אהובים-יקרים, שֵׂיעָר מלשון שַׁעַר י' מרמז כי תפקידו הייעודי של שיער הראש להיות שער לממדים העליונים, כל שערה פיזית מגובה בשערה אתרית כמעין שורשים אנרגטיים על כן, בימי משכן אוהל מועד ומאוחר יותר בבית המקדש נהגו למשוח את שיער הראש של כוהנים ומלכים בשמן: " וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ " ( ויקרא ח', י"ב ), ".. וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו וַתִּצְלַח רוּחַ יְהוָה אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה.. " ( שמואל א' ט"ז, י"ג ), " וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה " ( מלכים א' א', ל"ט ), שמן בהיפוך אותיות פועל נשם מתקבל הערך נשמה.
אהובים-יקרים, שמשון הגיבור בדרך הכואבת הקשה לומד את לקח העיוורון הרוחני בזוגיות, שמשון מתעורר להבין כי מוות רוחני חמור שבעתיים ממוות פיזי שכן, בלעדי החיבור לרוח החיים הארציים נעדרי תכלית ומשמעות לפיכך, מתגבשת בתוכו החלטה להשלים את תפקידו הייעודי של הושעת עם ישראל מיד הפלישתים גם במחיר הקרבת חייו הגשמיים, בפעם האחרונה שמשון קורא לעזרת השמיים: " וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יְהוִה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים " ( שופטים ט"ז, כ"ח ), שמשון לופת את שני עמודי התווך של מקדש אלוהי הפלישתים, קורא בקול תמות נפשי עם פלשתים, והמבנה קורס על כל הנוכחים: " וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ, וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו " ( שופטים ט"ז, כ"ט – ל' ).
אהובים-יקרים, הדמיון בין גבורת שמשון אשר ניצח לבדו אלפים מהפלישתים, לגבורת המלך דוד אשר בהיותו נער צעיר רועה צאן ניצח בדו קרב את גלית לוחם פלשתי גדול ממדים מורה אמת נשגבה כי דוד המלך הוא גלגול נשמתי ישיר של שמשון הגיבור. ועוד, אף בקורות דוד המלך מופיע מוטיב ניצחון האריה: " וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר, וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו " (שמואל א' י"ז, ל"ד – ל"ה ).
אהובים-יקרים, מדובר במסע התפתחות וטרנספורמציה של נשמה גבוהה זו שכן, בעוד שבגלגולה בדמות שמשון הגיבור היא נסמכת על הכוח הפיזי העל טבעי הרי, שבדמות דוד המלך היא נסמכת על כוח האמונה בקדוש ברוך הוא אלופו של עולם: " וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד וַיִּבְזֵהוּ כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה, וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו, וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ, הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ וְיֵדְעוּ כָּל הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל, וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ " ( שמואל א' י"ז, מ"ב – מ"ז ). דוד המלך רואה את שהנו שמעבר למציאות הגשמית הגלויה, בעזרת הקלע הוא יורה אבן הפוגעת הישר במצח גוליית מקום מושבה של העין השלישית הנסתרת: " וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה, וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד" (שמואל א' י"ז, מ"ט – נ' ).
אהובים-יקרים, דוד שוגה פעמיים בזוגיות בפעם הראשונה, כאשר נענה להצעתו של שאול המלך לשאת את ביתו מיכל בתמורה למאה עורלות פלשתים למרות, שאין הוא אוהב אותה, היעדר היכולת של דוד להשיב למיכל אהבה, ולגמול לה על שסייעה לו בבריחתו מפני שאול מביאים לכך, שרגשות האהבה והמסירות שחשה כלפיו מתחלפים ברגשות בדידות ומרירות, לעג ובוז. הפעם השנייה והחמורה אף יותר נוגעת לחטא בת שבע אשת אוריה החיתי, ברצוננו לבאר נושא מהותי זה לגלות את אשר הושמט מהכתובים.
אהובים-יקרים, דוד המלך ידע כי בת שבע היא זיווגו האמיתי, ושנישואיה לאוריה החיתי בבחינת תאונה קארמתית אף על פי, שהפציר באוריה החיתי לשחרר את בת שבע, אוריה ממקום של בעלתנות מיאן. המבחן הרוחני של דוד המלך היה מבחן האיפוק, אורך הרוח והאמונה שלרוח אין סוף דרכים יצירתיות להשיב לו את ששייך לו שכן, על פי תוכנית המקור האלוהית אוריה החיתי עתיד היה תוך פרק זמן קצר לפגוש את בת זוגתו האמיתית ולהרפות מבת שבע ברם, דוד חוטא ושוכב עם בת שבע בעודה אשת איש בהמשך, עם היוודע דבר הריונה פוקד על שר צבאו יואב בן צוריה לשלוח את אוריה לחזית המלחמה כדי שייהרג.
אהובים-יקרים, חטא בת שבע ואוריה החיתי מהווה תמרור אזהרה להורות לכם הסדר הנכון על פיו, אסור בתכלית האיסור לממש זוגיות נשמתית כאשר אחד מהצדדים או שניהם נמצאים במערכת זוגית אחרת. חובה על בני ובנות ישראל לשמור את הדיבר לא תנאף משמע, אין להיכנס לזוגיות חדשה עד להתרת הנישואין בטקס הגט.
אהובים-יקרים, בת שבע אשר מתאווה להיות אשת המלך מפתה את דוד לשכב עימה על ידי כך, שמביאה לידיעתו את זמן טבילתה במקווה: " וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי, וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ " ( שמואל ב' י"א, ב' – ד' ). בת שבע חוזרת על החטא המוסרי אותו משגה קארמתי מגלגולה הקודם בדמות אשת לוט של העדפת הנוחות והמעמד על פני מאמץ ומסירות ליקרים לה שכן, אשת לוט ניצבת מנגד ואינה עושה מאומה בשעה שלוט אשר רוצה לשאת חן בעיני אורחיו מציע לאנשי סדום לעשות כרצונם בשתי בנותיו הבתולות בתמורה לכך שיניחו לאורחיו: " וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ, הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי " (בראשית י"ט, ז' – ח' ), הפניית ראשה לאחור והפיכתה לנציב מלח מראת אמת למוות רוחני משום אחיזתה בחומר בעולם הישן: " וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח " ( בראשית י"ט, כ"ו ).
אהובים-יקרים, נוכח תוכחת נתן הנביא דוד המלך מודה מיד בחטא הנורא, נוטל אחריות מלאה מבלי להצטדק: " וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לַיהוָה וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת " ( שמואל ב' י"ב, י"ג ) שכן, דרכו של ישר לב להודות בטעויותיו חטאיו מיד ללא תירוצים ולהזדרז לתקנם. בתגובתו מורה דוד המלך לקח חשוב ביותר, חילול הברית עם הרוח מביאה לפגיעות שבין אדם לחברו, שמירה על ערכי האמת והמוסר של האור הם אבני היסוד לכינון חברה בריאה ומתוקנת. בהמשך, דוד מקבל בהכנעה ונמיכות רוח את תוצאת חטאו: " אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי יְהוָה בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת, וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל בֵּיתוֹ וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַשׁ, וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת הָאֱלֹהִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצָם דָּוִד צוֹם וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה, וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא בָרָא אִתָּם לָחֶם, וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיָּמָת הַיָּלֶד וַיִּרְאוּ עַבְדֵי דָוִד לְהַגִּיד לוֹ כִּי מֵת הַיֶּלֶד כִּי אָמְרוּ הִנֵּה בִהְיוֹת הַיֶּלֶד חַי דִּבַּרְנוּ אֵלָיו וְלֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ וְאֵיךְ נֹאמַר אֵלָיו מֵת הַיֶּלֶד וְעָשָׂה רָעָה, וַיַּרְא דָּוִד כִּי עֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים וַיָּבֶן דָּוִד כִּי מֵת הַיָּלֶד וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל עֲבָדָיו הֲמֵת הַיֶּלֶד וַיֹּאמְרוּ מֵת, וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָו וַיָּבֹא בֵית יְהוָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל, וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה בַּעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ וְכַאֲשֶׁר מֵת הַיֶּלֶד קַמְתָּ וַתֹּאכַל לָחֶם, וַיֹּאמֶר בְּעוֹד הַיֶּלֶד חַי צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה כִּי אָמַרְתִּי מִי יוֹדֵעַ יחנני (וְחַנַּנִי) יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד, וְעַתָּה מֵת לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עוֹד אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא לֹא יָשׁוּב אֵלָי " ( שמואל ב' י"ב, י"ד – כ"ג ).
אהובים-יקרים, האחריות המוטלת על מי שניצב בראש הפירמידה לשמור את ערכי האמת והמוסר של האור גדולה מזו של האזרח הפשוט מכיוון, שעיני העם נשואות אליו והוא משמש מודלינג לכלל. " בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה " ( ירמיהו ל"א, כ"ח ) ברצוננו לבאר את המשמעות האמיתית העמוקה הטמונה בפסוק זה הכוונה, חטאי דור ההורים קטנים בבחינת בוסריים בהשוואה לחטאי דור הילדים מכיוון, שאצל ילד אשר עד לחטא ההורה הרגישות לזולת פוחתת כתוצאה מכך, השיניים בבחינת הגדרות המוסריים מתקהים משמע נחלשים. חטאי בניו של דוד המלך אמנון ואבשלום ממחישים עיקרון זה – אמנון מתוך תאווה מינית מוליך שולל את תמר אחותו למחצה מעמיד פני חולה ואונס אותה באכזריות, אבשלום מתוך תאוות כוח ושררה טוען לעצמו את הכתר באקט שפל ונבזי של אינוס פילגשי אביו לעיני ישראל : " וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל עַל הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל " ( שמואל ב' ט"ז, כ"ב ).
אהובים-יקרים, דוד המלך כואב את אינוסה של תמר על ידי אמנון אך נמנע מתגובה אקטיבית: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁמַע אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר לוֹ מְאֹד " ( שמואל ב' י"ג, כ"א ) הסיבה, דוד מונחה על ידי ההכוונה העליונה לשמור איפוק, לתת אמון ולסמוך על פעולת חוק הקארמה והגורל לתיקון המעוות ואכן, כעבור שנתיים ימים אמנון בהיותו שיכור מוכה למוות בהוראת אבשלום ועוד, תמר בדרך נס הודות להתערבותן של ההיררכיות האלוהיות נישאת ומממשת אימהות בניגוד לנורמות בעולם העתיק על פיהן נשים שנאנסו נותרו גלמודות כל חייהן.
אהובים-יקרים, חטא דוד במעשה בת שבע ואוריה החתי הביא לשרשרת אסונות וטרגדיות בחייו- מות התינוק אשר נולד לו מבת שבע, אונס תמר על ידי אמנון, רציחתו של אמנון על ידי אבשלום, מרד אבשלום ומותו. על ערש דווי לאחר שחווה על בשרו את התוצאות המרות של הסטייה מהדרך, דוד המלך מורה לשלמה בנו צוואה רוחנית לשמור את חוקי האל לא לסור מתורת משה: " וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר, אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ, וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֹתָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם " ( מלכים א' ב', א' – ג' ).
אהובים-יקרים, דניאל הנביא היה בין ילדי האצולה היהודית אשר הוגלו מיהודה לבבל על ידי נבוכדנצר במטרה לשמש לו יועצים. לאחר שדניאל מתמנה לראש השרים אנשים קנאים מלשינים למלך כי הוא מתפלל לאלוהי ישראל כתוצאה מכך, המלך מצווה להשליכו לגוב האריות אך בדרך ניסית האריות אינם נוגעים בו, בעקבות אירוע נסי זה מלך בבל מכיר באלוהי ישראל ופוקד להשליך את המלשינים לגוב האריות והם מתים. מוטיב ההצלה מהאריה בקורותיו של הנביא דניאל מלמד כי הוא גלגול נשמתי ישיר של המלך דוד הלוא הוא שמשון הגיבור להלן הסימנים המורים זאת :
דוד מסתיים באותד' ואילו דניאל נפתח באות ד' בהולמות לחוק הקוסמי לפיו כל אחרית היא ראשית וכל ראשית היא אחרית.
שמשון חד חידה לבחורים במשתה: " וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים, וְאִם לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים וַיֹּאמְרוּ לוֹ חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה " ( שופטים י"ד, י"ב – י"ג ), בפרק ה' בספר דניאל מסופר כי דניאל פותר את כתב החידה אשר מופיע על קיר הארמון במשתה המלך לאחר שאף אחד מהחכמים לא הצליח לפענחה.
אהובים-יקרים, דניאל ידוע לא רק בהיותו איש חכם פותר חידות כי אם בראש ובראשונה וקודם לכל איש חזון ונבואה, אמת ומוסר. דניאל בשם כל ישראל מתוודה על החטאים ומבכה את תוצאותיהם: " וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּצוֹם וְשַׂק וָאֵפֶר, וָאֶתְפַּלְלָה לַיהוָה אֱלֹהַי וָאֶתְוַדֶּה וָאֹמְרָה אָנָּא אֲדֹנָי הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו, חָטָאנוּ וְעָוִינוּ והרשענו (הִרְשַׁעְנוּ) וּמָרָדְנוּ וְסוֹר מִמִּצְוֹתֶךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ, וְלֹא שָׁמַעְנוּ אֶל עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשִׁמְךָ אֶל מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ וְאֶל כָּל עַם הָאָרֶץ, לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם שָׁם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בָךְ… אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ " ( דניאל ט', ג' – י"ט ).
אהובים-יקרים, מסע הטרנספורמציה והלידה מחדש של נשמה נאצלה זו דרך התגלמויותיה בדמות שמשון הגיבור, המלך דוד והנביא דניאל נועד להכשירה לקראת גלגולה בדמות שמעון בר יוחאי התנא הנודע ואבי תורת הקבלה שכן, תורת הקבלה אוצרת בתוכה ידע רם ונסתר המעוגן במוסר ואמונה. האות ש' באמצע שמשון הוחלפה באות ע' בשם שמעון סמל לעין השלישית אשר אמונה על הראיה הרוחנית והתקשורת עם עולמות של מעלה ועוד, בצירוף שבעת השבועות של ספירת העומר, אשר במהלכן ביום השלושים ושלושה מציינים את הילולת רבי שמעון בר יוחאי, לשלושת השבועות של ימי בין מיצרים מתקבל המספר 70 כמניין שנות חייו של דוד המלך.
אהובים-יקרים, המלך דוד דוגמה חיה לניצחון הרוח על החומר התעלות מעל היצרים, העצבות והייאוש לטובת שמירה על ערכים ומוסר, תפיסה זו היא לב ליבה של תורת רבי נחמן מברסלב הלוא הוא גלגול נשמתי ישיר של דוד המלך, להלן כמה מהסימנים המעידים על קשר קארמתי נשגב זה:
שני השמות שמשון ושמעון מסתיימים באות נ', ואילו נחמן נפתח באות נ' בתואם לחוק היקומי לפיו כל התחלה היא סוף, וכל סוף הוא התחלה.
שמשון הגיבור והנביא דניאל ניחנו בשנינות – שמשון חד חידות והנביא דניאל פתר חידות, רבי נחמן מברסלב נודע בסיפורי מעשיות ומשלים.
ספר תהילים אשר חברו דוד המלך מורה את הדרך לתשובת אמת ותיקון הנפש: " לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי " ( תהילים נ"א, י"ב ), דוד המלך מברך על הייסורים אשר פוקדים אותו מפני, שרואה בהם הזדמנות לצרוב בתוכו את לקחי החטאים והטעויות, בדרך זו להתיישר לחוקי האור של בורא עולם לא לסור מהם לעולם: " טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ " (תהילים קי"ט, ע"א ). יסוד מרכזי בתורתו של רבי נחמן מברסלב הוא עבודת תיקון הנפש וכינון קשר קרוב בלתי אמצעי עם הבורא, בשירו " אם אתה מאמין " רבי נחמן מברסלב מציג את התפיסה לפיה האפשרות לתיקון אמת קיימת תמיד עבור כל אדם ובכל מצב: " אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן ".
עוד מצעירותו נודע דוד בהיותו מאסטר בריפוי בנגינה, דוד ידע כי לנגינה השפעה משנה תודעה, מיטיבה ומסייעת לבן האדם במצבי עצבות ובדידות, ייאוש ודכדוך, רבי נחמן מברסלב הנהיג "תיקון כללי " המורכב מעשרה מזמורי תהלים ( ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ, ק"ה, קל"ז, ק"נ ) כל אחד מהמזמורים מכוון כנגד כוח אחר של ניגון קדושה במטרה לתקן את עשרת כוחות הנפש ולהזרים לתוכם רוחניות ושמחה.
הקשר של דוד המלך לאלוהות נבע לא מחיבור של שכל כי אם מחיבור של לב, ונודע בהיותו חדור בהתלהבות ובשמחת השירה והריקוד: " וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה, וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא, וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד, וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר " ( שמואל ב' ו', י"ב – ט"ו ), בשירו " התלהבות של הלב " רבי נחמן מברסלב מדגיש את חשיבות השמחה בעבודת השם והריקוד כמעצים רגש זה: " על ידי תנועות הגוף בא התלהבות הלב ".
טרום המלכתו דוד המלך עסק ברעיית צאן ונהג להתבודד, בשיר " ניגון העשבים " רבי נחמן מברסלב מתאר ברגישות יוצאת דופן את מלאכת הרועה, וכיצד נרקם קשר של אחדות בינו לבין הבריאה והאל: " דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו, דע לך שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו, ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה ".
ירושלים קרויה " עיר דוד " וכן " עיר ציון ", קברו באומן של רבי נחמן מברסלב המהווה מוקד משיכה ועליה לרגל נקרא " הציון ".
בתום תמסורתנו מברכים אנו אתכם בהתיישרות לרוח הזמן וליעד ההתפתחותי העכשווי בפלנטת ארץ הלוא הוא סיום מערך שיעורי הנשמה ומסכת הקארמה היא הגאולה האישית, לו יהי.