עריכה חדשה: 22 ספטמבר, 2025
אהובים-יקרים, זמן מיוחד זה של סיום עידן וימי הגאולה קורא לכם לשוב הביתה מן הגלות הרוחנית – לתקן את הנתק שבין עצמי העור לעצמי האור, בין הגוף לנשמה העליונה.
בעת הזו של מעברי העידנים, נפתחים השערים לגילוי האל הפנימי והאל שמעליכם, כפי שנרמז בצופן גאולה מלשון גלו אל!
בשמות של ארבעת חגי תשרי חבויה קריאה לעורר מחדש את הקשר הישיר עם הבורא, כפי שהיה טרום החטא הקדמון והנפילה בתודעה:
- ראש השנה – החג הראשון מבין הארבעה, נקרא בתורה זיכרון תרועה :
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה" (ויקרא כ"ג, כ"ג – כ"ה)
השם המקראי של החג נועד להעיר בכם זיכרון קדמון של חיים ארציים שנחוו מתוך אהבה ואחדות, שותפות ויצירה עם האל.
עד לאכילה מעץ הדעת, צ'אקרת העין השלישית הייתה פתוחה ופעילה, והאדם נשמע לנשמה שבו ולא לנפש (אישיות האגו). הצופן זיכרון תרועה מרמז על כך: תרועה מלשון תורה שפירושו להורות,יחד עם האות ע' תחילית של עין שלישית (הצ'אקרה האמונה על התקשורת עם העליונים).
- יום הכיפורים – החג השני מבין הארבעה :
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה', וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כ"ג, כ"ו – כ"ח)
שם החג כיפורים מורכב מההברה כִּ שפירושה כמו, יחד עם במילה פָּרִים (זכר הפרותבלשון רבים). הצופן מלמד שבעקבות החטא הקדמון וסגירת העין השלישית, האדם שכח שהוא נשמה אלוהית בתוך גוף, ועבר להזדהות עם הנפש – עם הטבע הבהמי שבו. כתוצאה מכך, החיים הארציים השתנו מן הקצה אל הקצה – מאחדות ויצירה במשותף עם האל לבדידות והישרדות.
- סוכות – החג השלישי מבין הארבעה:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָה" (ויקרא כ"ג, ל"ג – ל"ד)
צופן סוכות בהיפוך אותיות כסות שמובנו לכסות. רמז לכך שעם האכילה מעץ הדעת והיסגרות העין השלישית נשללה מהאדם היכולת לתקשר באופן ישיר עם האל. כתוצאה מכך, לאורך העידן שמסתיים, בחוויה האנושית אלוהים כביכול נטש ולכן הוא נסתר:
"וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" (דברים ל"א, י"ז).
- שמחת תורה – החג הרביעי והאחרון, נקרא בתורה שמיני עצרת:
"בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" (ויקרא כ"ג, ל"ה – ל"ו)
בשם החג שמיני עצרת חבויות שלוש מילים: שֵׁמִי (השם שלי), יען (בגלל ש), יצרת.
הצופן מלמד שעד לאכילה מעץ הדעת הבורא נודע לאדם הראשון במגוון שמות, שכן שררו ביניהם יחסי קרבה ואהבה. הדבר דומה ליחסים בין זוג אוהבים שפונים זה לזו בשמות חיבה.
כל שם ניחן בכוח רוחני ייחודי שבאמצעותו האדם הראשון יכול היה ליצור מציאות. אולם בעקבות הגרוש מגן העדן והסתר הפנים של האל, חיי האנוש נפלו מהמעמד הנשגב של "בורא שותף" ל"שורד בודד".
אהובים-יקרים, בזמן מיוחד זה של שארית העידן נקראים אתם להתיישר בחזרה אל המצב הטבעי של ראשית העידן. ארבעת חגי תשרי הם כנגד ארבעת מוטות החופה, בבחינת קריאת השכמה לחדש את ברית הנישואין של האהבה והשותפות עם הבורא העליון. הן צופן תשרי מלשון תיישר, שארית וגם ראשית!
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בבחירה באמת.
לו יהי