עריכה חדשה : 29 אפריל 2026
אהובים-יקרים, בפרשת "אמור" אלוהים מצווה להדליק את מנורת הזהב שבמשכן (ומאוחר יותר במקדש) בשמן זית זך, ללא הפסקה, בכל ימות השבוע:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד" (ויקרא כד, א-ד)
כפי שיובהר להלן, לציווי משמעות רוחנית עמוקה, והוא נועד להאיץ את התעלותכם בעת הזו של ימות המשיח ועידן חדש שבפתח.
אהובים-יקרים, שמן הזית, ששימש להדלקת המנורה, מסמל את עץ החיים המוזכר בסיפור בריאת העולם:
"וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב, ט)
עץ החיים, שהיה ממוקם בתוך הגן – כלומר במרכזו – ביטא את אורו הישיר של המקור האחד, יוצר כל.
צבעו המוזהב-ירוק של עץ הזית מבטא את הכוח המתמיר של האהבה – שכן הזהב הוא צבע הטרנספורמציה והירוק הוא צבע האהבה.
זאת ועוד, הציווי האלוהי לעשות למנורה שבעה קנים אינו סתמי, ונועד לסמל את שבע הצ'אקרות המרכזיות שבגוף האדם:
"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה… וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ" (שמות כה, לא, לז)
כל צ'אקרה מבטאת שלב התפתחותי בספיראלת ההתעלות, ולה צופן ייחודי המגלם מדרגה תודעתית:
• צ'אקרת השורש – צופנה הוא חמלה.
• צ'אקרת המין–צופנה הוא אמן.
• צ'אקרת מקלעת השמש – צופנה הוא קבלה.
• צ'אקרת הלב – צופנה הוא אהבה.
• צ'אקרת הגרון – צופנה הוא אחדות.
• צ'אקרת העין השלישית – צופנה הוא שמחה.
• צ'אקרת הכתר–צופנה הוא נצח.
כל אחד מהצפנים שלעיל מכיל קודי אור נסתרים, על כן מומלץ להקדיש כעשר דקות ביום (רצוי בתחילתו) לנשימות מודעות ולהפעלת צופני הצ'אקרות.
הטכניקה המדיטטיבית פשוטה אך השפעתה עוצמתית: נושמים כמה נשימות לכל צ'אקרה (מלמעלה למטה) ומדמים במרכזה את מילת הצופן המתאימה.
תרגול עקבי של המדיטציה מעיר לתחייה את מרכזי האנרגיה וגופי האור העדינים שבגופכם.
אהובים-יקרים, הציווי האלוהי להדליק את מנורת המקדש בשמן זית בכל ימות השבוע נועד לעורר אתכם לשקוד על טיהור "המנורה הפנימית" – המורכבת משבע הצ'אקרות שבגופכם.
אמת נשגבה זו נרמזת בצופן המילה מנורה, שהיא הלחם של מילה באנגלית ומילה בעברית: מון = moon (ירח באנגלית), הר.
הדימוי של הירח מסמל את עולם הרגש, שלו שני היבטים מנוגדים – הנפש (האגו) והנשמה, כמאמר הידוע: "הצד האפל והמואר של הירח" (באנגלית: "The dark side and the bright side of the moon").
ואילו הדימוי של ההר מסמל את מסע ההתעלות של הנשמה.
משמע, לב ליבו של תהליך ההתעלות הוא עבודה רגשית – התמרת תודעת האגו החשוכה של הפחד בתודעת הנשמה המוארת של האהבה.
אהובים-יקרים, אצל האדם המואר שבעת מרכזי האנרגיה רוטטים בהרמוניה ופתוחים לקלוט את אורו הישיר של הבורא. עיקרון זה מוצפן במאמרו של נעים זמירות ישראל, המלך דוד:
"שִׁוִּיתִייְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" (תהילים, טז, ח)
צופן שיויתי מלשון שביעי איתי (רמז לשבעת הצ'אקרות), וצופן בל אמוט מלשון לב תואם – כלומר, מנורת הזהב הפנימית רוטטת בתדרי הבורא ושבעת הרקיעים העליונים.
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בלב צוהל.
לו יהי