עריכה חדשה : 26 אפריל 2026
אהובים-יקרים, תכלית היציאה ממצרים הייתה לכונן חברה ערכית המיושרת לחוקי האמת והאור. לפיכך, בפרשת "אחרי מות", אלוהים מזהיר את בני ישראל שמא ילכו בדרך המצרים או עמי כנען לקיים יחסי מין בין קרובים מדרגות שונות:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ… אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָה" (ויקרא יח, א-ג, ו)
כדי שלא להותיר שום פרצה, התורה מפרטת בהרחבה וקובעת שאסור לקיים יחסי מין עם: אב, אם, אם חורגת, אחות, נכדה, אחות למחצה, דודה מצד האב, דודה מצד האם, אשת הדוד, כלה, גיסה, אישה ובתה, אישה ונכדתה, שתי אחיות ואשת איש:
"עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ, עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא, עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן, עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה, עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ, עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא, עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא, עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא, עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ, עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא, עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא, וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיה… וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ" (ויקרא יח, ז-יח, כ)
כיוון שבעולם העתיק גברים נהנו מזכויות יתר לעומת נשים, איסורי העריות מנוסחים בלשון זכר כדי להזהיר את הגברים שמא ינצלו את עליונותם לסיאוב מיני. מכאן יש להסיק שאיסורי העריות חלים גם על נשים.
הפירוט שלעיל נועד לסמן גבולות ברורים ביחסים שבתוך המשפחה, שכן יש להם קשר הדוק לחוזי הנשמה, כפי שיובהר.
אהובים-יקרים, מטרת היקום והקיום היא תנועה והתפתחות מתמדת. לפיכך, נשמות לפני לידתן בוחרות את הנתיב המיטבי עבורן להתפתחות ולמידה, ומגדירות חוזים רוחניים שונים עם נשמות אחרות. לכל חוזהיעד התפתחותי ייחודי:
• חוזה בעל ואישה – האתגר ההתפתחותי הוא העמקת האינטימיותהכורכת יחד את שלושת רובדי הקיום האנושי: הרוחני, הרגשי והגופני.
• חוזה הורה וילד צעיר – ההורה מתאמן בהובלה, שכן תפקידו לכוון ולהאיר את הדרך לילדו, להכשירו לחיים ולציידו בידע ובכלים הנחוצים. לעומתו, הילד מתאמן בקבלת סמכות של מי שנמצא מעליו בסולם ההתפתחות.
• חוזה הורה וילד בוגר – האתגר ההתפתחותי של ההורה הוא לאפשר לילדו לפרוש כנפיים ולצאת למסע האישי. ואילו האתגר ההתפתחותי של הילד הבוגר הוא שלא 'להשאיר מאחור' את ההורה. כלומר, לגשר על פערי הדורות ולסייע להורה להישאר רלוונטי בעולם המשתנה: להתעדכן בטכנולוגיות חדשות ובמושגים עכשוויים, וכן להסתגל לשינויים חברתיים ותרבותיים.
• חוזה אחים ואחיות – האתגר ההתפתחותי הוא חלוקה, כלומר ללמוד לחלוק זה עם זה במשחק, באוכל, בציוד, בחדר שינה וכן הלאה.
• חוזה סב/סבתא ונכד/ה – האתגר ההתפתחותי עבור הדור הוותיק הוא להתחבר מחדש לאיכויות האופייניות לילדים צעירים: פתיחות ויצירתיות, פליאה וסקרנות, קלילות ושעשוע. ואילו עבור הדור הצעיר האתגר ההתפתחותי הוא לאמץ פרספקטיבה של המשכיות ורצף, ולכבד שורשים ומורשת.
• חוזה חם/חמה וחתן/כלה – האתגר ההתפתחותי של החם והחמה הוא נכונות לצרף למשפחה חבר ולהפוך זר לקרוב. ואילו עבור החתן והכלה האתגר ההתפתחותי הוא לכבד את חוקי הבית והמנהגים אצל החם והחמה, כמאמר הידוע: "ברומא תתנהג כרומאי".
• חוזה גיס וגיסה – האתגר ההתפתחותי הוא קבלת השונה, כלומר פתיחות לתרבויות, לאורחות חיים ולמנהגים שונים.
• חוזה עמיתים לעבודה – האתגר ההתפתחותי הוא שילוב כוחות למען מטרה, כלומר הוצאה לפועל של פרויקט וקידום חזון משותף.
• חוזה חברות – האתגר ההתפתחותי הוא פיתוח איכויות רגשיות של הקשבה, הכלה ואמפתיה.
אהובים-יקרים, תכלית יחסי המין היא לשקף מחויבות רוחנית ורגשית בין הגבר לאישה.
כאשר יחסי המין זולגים מחוץ למעוז המקודש של הזוגיות, נוצר כאוס בחוזים הרוחניים ובלבול בתפקידים. התוצאה היאשיבוש בתהליךהלמידה וגדיעת רצף ההתפתחות:
"כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם" (ויקרא יח, כט)
"ונכרתו הנפשות" – אין הכוונה למוות פיזי במובן הפשטני, אלא להחמצת ההזדמנויות לשגשוג ולצמיחה. שכן, פריצת גבולות ביחסים עם קרובים גורמת לתקיעות בחיים ולהיעדר התפתחות – כפי שנרמז בצופן כרת בסיכול אותיות תֶּקֶר (פנצ'ר בגלגל).
מכאן שהציוויים הנוגעים לאיסורי עריות הם כמעין סוהרים העומדים על המשמר – תפקידם להבטיח שתישארו ערים רוחנית שמא תירדמו תודעתית, כפי שנרמז בצופן איסורי עריות מלשון סוֹהֲרֵי עֵרוּת.
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בשיבה הביתה אל חוקי האלוהים.
לו יהי