עדכון אחרון: 31 אוגוסט 2026
אהובים-יקרים, ברצוננו לבאר את המשמעות העמוקה החבויה במילה הראשונה בתורה:
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א)
במילה"בראשית" מסתתר צמד המילים:"ברא" (בריאה) ו-"שיתא"(הספרה שש בארמית) – צירוף זה מרמז שלפי התוכנית האלוהית, העידן הנוכחי תוכנן להימשך ששת אלפים שנה.
לפי לוח השנה העברי, מניין השנים מאז בריאת העולם הוא חמשת אלפים שבע מאות שמונים ושבע שנים. לפיכך, מאתיים ושלוש עשרה השנים הנותרות הן התקופה המכונה בכתובים "אחרית הימים" – כלומר, הימים האחרונים עד לתום עידן זה.
אהובים-יקרים, לפי החוקיות הקוסמית, מחזור התפתחותי שלם הוא בן שש פעימות, כאשר הפעימה השביעית מציינת מעבר בין מערכת למידה ישנה למערכת למידה חדשה.
בממד האדמתי, העיקרון האמור 'מתורגם' לששת ימות השבוע המוקדשים לעשייה: עבודה, לימודים, סידורים ובילויים, כאשר היום השביעי (יום השבת) מהווה צומת מעבר בין השבוע שחלף לשבוע שבפתח.
יום השבת שונה במהותו משאר ימות השבוע, שכן ביום זה מוזרם אל עולמכם אור חדש הנקרא "אור בראשית".
על כן, בשבת אתם מצווים לשבות מענייני דיומא ולהתכנס יחד עם בני ביתכם. התנועה פנימה נועדה לאפשר לחלקי השדה האישי שלכם (גופי האור והגוף הפיזי) להיטען בתדרים המואצלים מהעליונים.
ועוד, צופן המילה "מנוחה", מלשון "מנחה"(מתנה), מרמז שהמנוחה בשבת ניתנה לבני ולבנות ישראל כדי להתבונן על השבוע שחלף ולהפיק ממנו לקחים, ובדרך זו להיערך באופן מיטבי לקראת השבוע החדש.
אהובים-יקרים, העיקרון הקוסמי שלפיו שש פעימות מגדירות מחזור התפתחותי שלם, משתקף בהתפתחות הילד, אשר בגיל שש מסיים את המסגרת הגנית ועובר לבית הספר.
לפיכך, שש השנים הראשונות בחייו של הילד נחלקות לשלושה צמדים:
• גילאי אפס עד שנתיים– התינוק מתנהג על פי דחפיו, ללא עכבות וללא מודעות לתוצאות מעשיו: בוכה כשרעב, חש כאב או רוצה תשומת לב, עושה את צרכיו בכל זמן ובכל מקום, ותגובותיו אימפולסיביות – מושך, דוחף, נושך ובועט.
• גילאי שלוש וארבע– בתהליך הדרגתי, ההורים, יחד עם הדמויות המטפלות, מסייעים לילד לווסת את דחפיו ומקנים לו הרגלי אכילה וניקיון. כמו כן, המבוגרים מלמדים את הילד לשמור על כללי ההתנהגות בחברה ולהתחשב באחר.
• גילאי חמש ושש– בתהליך התפתחותי תקין, ילדים בגילאי חמש ושש נעשים מודעים לערכים ולכללי ההתנהגות החברתיים האלמנטריים, פועלים על פיהם ובמקרה הצורך אף עוזרים לאחרים לשמור עליהם. מדובר בשינוי מהותי אצל הילד ובמעבר ממערכת של יצרים ודחפים למערכת של ערכים ומוסר.
אהובים-יקרים, התפתחות הילד לאורך שש השנים הראשונות לחייו, מקבילהלהתפתחות האנושות לאורך העידן הנוכחי, שהנו בסימן של נפילה בתודעה.
לפיכך, החלוקה אף היא דומה:
• מבריאת העולם ועד האלף השני – עם הנפילה בתודעה והגירוש מגן העדן, נולדת אנושות הנשלטת על ידי דחפים ויצרים, וללא מנגנונים של צדק ומשפט.
העולם העתיק היה עולם של עובדי אלילים, חמס, גזל, ניאוף, גילויי עריות, יחסי מין עם בעלי חיים, רצח, עבדות והקרבת קורבנות אדם.
עיקרון "החזק שולט" אפיין את האנושות העתיקה: מקין שרצח את אחיו הבל, דרך דור המבול, אנשי סדום ועמורה, אחי יוסף שטבחו בשכם בן חמור ובאנשי עירו, ועד עבדות בני ישראל במצרים.
• האלף השלישי והרביעי – בצו הבורא מוציא משה את בני ישראל ממצרים ומנחיל להם את חוקי האור האוניברסליים, התקפים לכל אדם באשר הוא אדם, בתמצית עשרת הדיברות.
בנוסף, ה' מורה למשה להקים מנגנון אכיפה ומשפט – מדובר במהלך חדשני ופורץ דרך, שנועד למנוע את לקיחת החוק לידיים ולגדוע את מעגל נקמות הדם.
במשך כאלף שנים, עם ישראל מקיים ריבונות בארץ הקודש, והבשורה אודות כינון חברה שוחרת צדק ומשפט מהדהדת לעמים באזור אגן הים התיכון.
• האלף החמישי והשישי– לאורך כאלפיים שנות גלות, עם ישראל מפיץ את העקרונות של אחריות מוסרית ומשפט צדק: תחילה בארצות אירופה ובהמשך ברחבי העולם.
במאה השבע-עשרה מתחוללת בצרפת מהפכה אשר מביאה לשינויים מהותיים בשלטון ובסדר החברתי.
במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה מתרחשים ברחבי אירופה ובארה"ב תהליכים חברתיים המגדירים סדר עולמי חדש: ביטול העבדות, הפסקת ההפרדה והאפליה הגזעית נגד שחורים, ומאבק למען זכויות האישה.
מסוף המאה העשרים מתפתחת מגמה כלל-עולמית של הכרה בזכויות הלהט"בים.
אהובים-יקרים, בזמן מקודש זה של חילופי העידנים, היעד ההתפתחותי בכדור הארץ הוא כינון אנושות חדשה המושתתת על העקרונות הקוסמיים ועל המוסר האלוהי של צדק ושוויון, שלום ואחווה.
כיוון שכך, עוולות חברתיות ועיוותים מוסריים, שנשמרו בסוד אלפי שנים, נחשפים כעת.
שלב זה של "ניקוי אורוות" הוא הכרחי, ואל לכם לפרשו בטעות כנסיגה לאחור, שכן הוא בשירות התנועה קדימה אל עבר כינון עולם נכון ומואר.
על עם ישראל להיות הראשון להתיישר לחוקי האור כדי להוביל את גאולת האנושות ואת התעלות הפלנטה – כפי שנרמז בצופן המשולש של "ישראל" מלשון "ראש ישר אל"!
בתום תמסורותינו, אנו מברכים אתכם בלב שומע וחפץ חיים.
לו יהי