שירה מקודשת

ניצב על המלאכה מתעד הוא בקפידה כל מחשבה וכוונה מעשה עם תוצאה מתבונן ורושם ביראת השם אין פרט שמחסיר במסע המסעיר מכוון צירופי מיקרים של

Your words Open doors Pave roads Create worlds 9.6.25

שירת הציפורים בזריחה היא כריזת השכינה להקיץ אתכם הנרדמים שמאסתם באמת הכוכבים – הנכם בוראים-שותפים בני ובנות האלוהים המפתח ליצירה ותקווה חדשה טמון בכוח הדיבור

חוט זהוב נסתר עדין נמתח כמיתר נישא ממרכז ההוויה בו זרע יהוה זיכרון עתיק יומין של ייחוד ונישואין בין האדם הראשון לבורא האחד העליון עז

אנא אחווה נשגבה והיררכיות הבריאה האירו סוד התנועה המקודשת כשעל כתפי הגבר עלמה יושבת זרועותיה מעלה נישאות בצורת גביע נפרשות לשמיים עיניה קורצות שפתייה חיוך

תודה ילדה קטנה על שירות האהבה במסע החיים באדמה באש ובתופת הגחלת שמרת פן תיכבה הלהבה מן החרדה הבהלה גיבורה ואמיצה שהנך גלימת האור שלגופך

או עלמה שמעלה תלויה בין כוכבי הליל טיולה לחייך צמד סהרים הופכיים הוא והיא מחבואים משחקים התואילי סודך לגלות  בפנים יופייך לחזות? במצחי חתם הבורא

צופן המלכה אסתר צליל הגייה "עץ תָּר" ללמדכם שמטרת החיים חיפוש ערכים ושורשים גם בימים אפלים וחשוכים בשמירת הגחלת הנכם נבחנים סוד הגביע המקודש –

"עץ" ראשי תיבות של "עין צדיק" כגזע איתן דע שורשך העתיק הן זו המורשת עלייך שומרת ברית האבות הבטחה לדורות כעלה הנושר ומטה צונח  נסחף

בגופך יצר אלוהים שבעה עולמות נסתרים מרכזי אנרגיה רוטטים בצבעי הקשת קורנים בדמך שבעה קָּנִים להזכירך שבועת הכֵּנִים נדרים והסכמות להשתוות במעלות לבורא העולמות:  אדום

עם הסגולה נשבע לאלוהים "נעשה ונשמע" צופן נַעֲשֶׂה: "נע שֶׂה" – כינוי לעצמי העליון נִשְׁמָע מלשון "נשום ע"' – רמז לעין החזון מֹשֶׁה רועה צאן

הו אבא שמש ואמא לבנה הוֹרוּנִי נא יופי החיים באדמה בת אהובה הרי התשובה: אחדות הניגודים היא  תכלית הקיום הארצי איזון בין זכרי לנקבי –

צופן יום שבת צליל הגייה שָׂא בַּת רמז למנהג עתיק ימים כשלראשונה לבית נכנסים נשואים לשאת הכלה בזרועות חתנה להורות הסדר הנכון בבריאה הזכרי והנקבי

צופן יום שישי צליל הגייה see sea "ראה ים" באנגלית השפה רמז לים סוף שנחצה לפניו ציווה אדוני לחנות ביציאת מצריים להמתין לחכות להורות הסדר

אהובתי, על לוחות ליבי רִשְׁמֵי עקבותייך במסע חיפושיי נושאים אותי אלייך ארוכה היא הדרך פעמים מייגעת עת הופר הצו נאכל פרי הדעת מִצְבּוֹר יחידות חיים

מי פיך החַפִּים צוֹפָרִים פּוֹרְצִים אותות אזהרה לבני התמותה להתיישר עם האל כבראשונה עת ברא הצוּר כל יְצוּר בכוח אדי האור שבדיבור בהבל הפה העולה

סוד שושנת יעקב בראשי תיבות שי לך עם חי כוחך שושנת ישראל בשמירת המוסרי והטוב הינך כשושנה בין החוחים לצוות יופי אמת הכוכבים                                                                                 עלי

שלום וברכה הָרוֹעָה החברה בהעלותך בית הבחירה סָר הָעֶצֶב וּבֶכִי רַע מי זה בָּךְ מונח על המזבח הָאַיִן שֶׁבַּאֲנִי אשליית הזמני עקידת עצמיות הנפש הבשרית

הים, לך סוד גדול במלבושך הלבן הכחול המים הכחולים השיעורים הלקחים לידה חדשה ותשועה הם השי התשורה הקצף הצח הפחד שנוצח השובלים הלבנים ניצוצות סנוורים

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א', ט') משנמשך אור קַו מְכַתֵּר את הלב 12 כוחות הרגש נערמים יחד

In every breath There is a chance for birth It is hidden from the eye                                              And still so close to the I And you can't

Every time you see the good You become like God And shine like gold 8.11.19

When your heart hurts Call mother earth Her compassion Removes your infection Then father Sun Will joy like Son! 11.8.19

Remember That Tears Can become trees Then the fears disappear And you feel Your heart cheers 24.10.19

או אהובתי  יגע אנוכי מהקרב שבקרבי איך הרפה וכיצד אתרפא? אהובי אל הקרב אל תקרב פן תירקב ותקבר ביתי הוא מעונך בו תמצא נועמך –

כותונת פסים לְגוּפֵךְ אנא גלי לי את סוֹדֵךְ כותנתי כגודל נתינתי הפסים שעליה בצבעי הקשת שבעה פיוס הוא הברית אהבה השבועה מקל שקד בְּיָדְךָ אנא

בְּיָדַיִךְ ראיתי תפוח שקטפת מליבך הפתוח משטעמתיו נודע לי סודו אהבת הרוח בתוכו! בְּגִנָּתְךָ צבא גזרים אודותייך מספרים לי רזים טעמם המתוק סוד תומך צבעם

אהובי כמו השמש תשוקתו אש יוקדת את גופי אוחזת שערות ראשו כקרני החמה פי ינשק וירווה נחמה אהובתי כמו הלבנה אהבתה מים צחים את ליבי

אֶגְלִי זיעה מוזהבים על מצח אהובי ניתזים עיניו כקריסטלים נוצצים בעוז רוחו מאירים שובלי דמעות מוכספים על לחי אהובתי ניגרים אל מעיין ליבה נמזגים אהבת

מה רַב הוא האדם איננו רק בשר ודם בתוכו אינסוף חלקיקים פיסות של אלוהים וכשהחלקים כולם נאספים שבים הביתה מתפייסים האור את העור שׁוֹטֵף וזיכרון

זמן קריאת ההגדה נמשל לחציית גדה מעבר ממה שהיה לזה שנולד עתה ועולה הרגשה פתאום כאילו צלחת תהום סנכרון בין הממדים מובילך למחוזות קסומים בהם

השקדייה, מהו מקור יופייך?  האירי נא צְפוּנֶך סוד יופיי בצבעי מלבושי הלבן האור והקדושה הוורוד האהבה והשקידה  סוד הזיווג השמיימי בהקרבת האנוכי והאישי בדומה למבחן

קולות המים של הפִּכְפּוּךְ מבשרים על תפנית והִפּוּךְ את רגליי היחפות רוחצים בהן נתיבים חדשים חוֹרְצִים שינוי נקי וחף שחרור הישן לפח נושאים את המיותר

הים, מְחוֹל הגלים מה הם מגלים? וצבעך הכחול הנושק לחול כמו מַגִּיד בקולך אדיר כוח לך ראי נא עלמת החן מקדם בית בי שוכן בליבי

הקדושה של ההורות עולה על זו של התורה איך יודעים? יש שתוהים.. התשובה היא פשוטה באור חוכמה  שְׁטוּפָה: התורה היא דרכו של האדם להתקרב עוד

שמע ישראל בראשי תיבות שי ציווה אדוני להזכירך שבך מהבורא יש ולאמת אל נא תתכחש דע את מוסר שַׁדַּי תורתו אֱהַב בלי די הֲלֵךְ אורחות

משמעות החיים על האדמה ללמד אתכם בני התמותה להיזכר באהבה שהנכם באלוהים שחי בקרבכם בעולם של רע וטוב לגבור ולאזור אומץ לאהוב – לאהוב את

המפתח לשמחה  בשמירת המילה שפה נקייה וחפה מקללה וחנופה הן צופן יָפֶה מלשון "יָאֶה פֶּה" סדר עדיפויות נכון נבחן בדיבור ובלשון אז יחד חברו ובקדושת

הֱיֵה כמו המים אמרה הנערה סוד כוחם בהתמסרות עדינה עוצמתם ברכות בזרימה דרכם מפלסים באינסוף נתיבים בין בקעים ונקיקים  אבנים וסלעים לעולם אינם עוצרים הלאה

עשרים ושתיים אלפבית אותיות יצר וחקק אדוני צבאות בכולן נתן מופת וציווה אות חכמה נסתרת ופלאות "אות" ראשי תיבות של "א' ועד תָּו" מלמד שלמקום

"משנכנס אדר מרבין בשמחה" – פסקו חז"ל מהו צופן האמירה ער הלב ישאל והקשר לחזון הגאולה  באהבה נאיר התשובה: הסרת המסכה וחשיפת הפָּנִים מְלֻוָּה בהתרוממות

הדלתות פתוחות כולן הפתרונות נמצאים כל הזמן אף אם קשה ונדמה לעיתים כי בסלע הנכם חוצבים ישרו את ההדורים קודם בליבכם פנימה בביטחון הישירו מבט

פוסע הנך לבדך בדרך ואין שואל לשלומך או אנא יעדך הימים עוברים אנשים חולפים פעמים רגע עוצרים מעיפים מבט ותוהים וכשנדמה שהדרך מתארכת עוד והמסע

זיכרון קדמון ניעור לוחות האור והדרור מרחבים בזה אחר זה נפתחים שמים ועוד שמיים נפרשים חופש ועוד חופש יחדיו יוצאים במחולה קוראים הידד בצהלה! 21

תשוקת ליבך אל השוקת תביאך תרווה צימאונך תרפא מכאובך אז, עוצמת נשמתך בדמותך הנשקפת מהמים תתגלה תצטלל ויפעת שְׂעָרֵךְ הוא שַׁעֲרֵךְ תקרן תזרח  בזוהר הרקיע

נר מרקד בקודש הקודשים של מקדש לִבֵּךְ משחר הבריאה אני אִתָּךְ נשמי אותי אהובה פנימה כמו אז מימים ימימה אמציני ברוך אל חזך וראי איך

הנני לוחמת בצבא האור בכוחי על כל דבר לגבור בכוח החמלה והאהבה אסיר החשכה והעלטה אורי יזהר יזרח למרחקים עת בדרך אפסע ואצלח את כל

שמש-אור אדון גיבור מקור מרפא ומזור ברקיע שמך שוכן מרומים משרת נאמן לעולמי עולמים כוכבי שמיים לך קדים משתחווים לגודל ישותך בפליאה, מודים הם מוקירים

עדיין הנך עומדת ניצבת בפרץ לבד אך תקוות החזון בליבך שוכנת לעד קורנת וזוהרת במלוא עוצמתה ותפארתה זיו אורה וחינה ממלא את הארץ כולה עזרת

מה לך הים שכך רגזת  זעמך בחופים שילחת מה לך ירח כי פנייך כוסו כתמי דם כמו אומר: "הנני בוש ונכלם" מה לכם עננים שעל

גאייה אהובתי אימי הוֹרָתִי בבטנך טנא אוצרות חיים מוצפנים מזה עידנים ושנים מְזַהָה אֶת ריח הגוף החי שלך מגלה וחושף את השי – מי שהייתי

מחשבת עצמיותי הארצית באה וחולפת כמו תנועת העננים המשנה פניה הליכותיה מחשבת עצמיותי הנשמתית ניצבת נצח – שקטה, ערה, עדה כמו עומקו האין סופי של

בן אדם,  הטה אוזנך ושים ליבך למופעי הטבע הנגלים לפנייך – לפסגות ההרים וצמרות העצים למשב רוח רענן ושמיים עטורי ענן לרחש לחש הים ולסלע

הודיה להרים  שטבורם נושקים למצח מרומים בשירתם מבשרים את חזון אחרית הימים הודיה לרוח שבכפיה כנפיה נושאת את תקוות החזון אל הים הפתוח מביאתו ברון

ממכאובי הגוף ואבלות הלב עולה וצומחת בהירות זקיפות קומתה ענוגה זכה וצלולה אט אט נפתחת ברוך נמזגת אל הנצחי אל השמיימי נישאת בעדנה על כנפי