מה לך הים,
שכך רגזת
בחופים זעמך שילחת
מה לך ירח,
כי פנייך כוסו כתמי דם
כמו אומר "הנני בוש ונכלם"
מה לכם עננים,
שעל צוואריכם צעיפים שחורים
פרצופיכם צבעי כתום עטו
כמי שבערת חמתם העלו
מה לך החול,
שפתע אל המרומים הסתחררת
ועל המשמר התייצבת
מה לכם עופות השמיים,
שקינותיכם עולות לרקיעים
מורידות דמעות מלאכים
מה לך גאייה,
שבכייך עצב ויגון
בכאב חד צורב הגרון
רחמך מעוז רחמייך
על אובדן ילדייך
ומה לך בן אדם
עד מתי הנך נרדם ??