מה לך הים
שכך רגזת
זעמך בחופים שילחת
מה לך ירח
כי פנייך כוסו כתמי דם
כמו אומר: "הנני בוש ונכלם"
מה לכם עננים
שעל צוואריכם צעיפים שחורים
פרצופיכם צבעי כתום עטו
כמי שבערת חמתם העלו
מה לך החול
שפתע למרומים הסתחררת
ועל המשמר התייצבת
מה לכם עופות השמיים
שקינותיכם לרקיעים עולות
ודמעות מלאכים נושרות
מה לך גאייה
שבכייך עצב ויגון
בכאב חד צורב הגרון
רִחְמֵךְ – מעוז רחמייך
על אובדן ילדייך
ומה לך בן אדם
עד מתי הנך נרדם??
30 אוגוסט, 2014