צופן פָּרָשַׁת פִּינְחָס: תורת משה – אבן היסוד לשוויון בין המיניים

עריכה חדשה : 30 מאי, 2025

אהובים-יקרים, בעולם העתיק נשים נשלטו על ידי גברים ולא היה להן דבר משל עצמן. הן היו תלויות לחלוטין בגברים לסיפוק צרכיהן הבסיסיים-הקיומיים. ברווקות, האישה הייתה ברשות אביה, ולאחר שנישאה הועברה לרשות בעלה. מקרה "בנות צְלָפְחָד" המתואר בפרשה היווה פריצת דרך בתולדות האנושות, כיוון שהניח את אבן היסוד לשוויון בין המינים. בימים אלה של ימות המשיח וקץ עידן זה בן 6,000 השנים, היעד ההתפתחותי במרחב ארץ הוא השלמת תהליך השוויון בין המגדרים שהתחיל בדורו של משה.

אהובים-יקרים, לאחר מות אביהן, ומאחר שלא היו לו בנים, בנות צלפחד פנו למשה בדרישה לרשת אותו:  

"וַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֗ד בֶּן חֵ֤פֶר בֶּן גִּלְעָד֙ בֶּן מָכִ֣יר בֶּן מְנַשֶּׁ֔ה לְמִשְׁפְּחֹ֖ת מְנַשֶּׁ֣ה בֶן יוֹסֵ֑ף וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה נֹעָ֔ה וְחָגְלָ֥ה וּמִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה, וַתַּֽעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י משֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכָל הָֽעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר, אָבִ֘ינוּ֘ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹֽא הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָֽעֵדָ֗ה הַנּֽוֹעָדִ֛ים עַל יְהֹוָ֖ה בַּֽעֲדַת קֹ֑רַח כִּֽי בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא הָ֥יוּ לֽוֹ, לָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵֽׁם אָבִ֨ינוּ֙ מִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין ל֖וֹ בֵּ֑ן תְּנָה לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ" (במדבר כ"ז א' – ד').

אהובים-יקרים, משה, אף על פי שניצב בראש הפירמידה, אינו נופל למלכודת האגו של החשיבות העצמית והשררה, ושואל את אלוהים:

"וַיַּקְרֵ֥ב משֶׁ֛ה אֶת מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה" (במדבר כ"ז, ה')

צופן ויקרב מלשון קירבה, מרמז על הרגש העמוק של משה לאלוהים, ופתיחות הלב לקבל את הכוונות הרוח ולהורות את החדש:

"וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה" (במדבר י"ב, ג')

צופן ענו בהיפוך אותיות נוע,צופן מאוד מלשון מודע.משה, הלוא הוא אברהם אבינו, רואה עצמו מחויב להמשיך את מורשתם של אבות האומה, ובו בעת פתוח לקלוט חדש ולנוע אל מודעות נעלה יותר. הוד קדושתו משה רבנו דוגמה ומופת לאופן ההנהגה הנכון לשליחי האור ומורי הרוח בעבר ובהווה.

אהובים-יקרים, בעת הזו הרבה מעובדי האור ומורי הרוח, מטעמים אישיים של נוחות וכדאיות, נוהגים בזילות ואינם מקפידים לפנות ולשאול את מקורות האור העליונים. רבים ממורי הרוח מציגים כאילו מדובר בהכוונות ותשובות אשר נובעות מההדרכות העליונות, בעוד שאין זה כך. ברצוננו להעיר ולעורר אתכם כי כל סטייה של מורה הרוח, אף הקלה ביותר, היא נורת אזהרה עבורכם. לא נכון להמשיך ולקבל ממנו, כיוון שכל המגדל בנוי על יסודות רעועים וסופו שיפול ויתפרק.

באחרונה, לא מעט מורי ומורות רוח סובלים מבעיות בריאותיות ונזקקים לעבור הליכים רפואיים וניתוחים מורכבים, המשביתים את פעילותם לזמן מה ובמקרים מסוימים אף לצמיתות. מדובר בקריאות השכמה ושעונים מעוררים להתיישר לדרכו של גדול מתקדשי האמת משה רבנו.

יש כאן לקח חשוב עבור עובדי האור ומורי הרוח הקוראים שורות אלה – חיוני לפנות למקורות האור וההדרכה העליונים בכל שאלה ועניין, הן ביחס לחייכם האישיים והן בהוראתכם ובהובלתכם הרוחנית את התלמידים והמטופלים שלכם. מטבע הדברים הראייה האנושית היא מוגבלת וסובייקטיבית. על כן חיוני לדקדק בכל פרט ועניין, קטן כגדול, לשאול ולברר את אמיתות הדברים ולא להניח שאין בכך צורך.

אהובים-יקרים, האלוהות פוסקת שבנות צלפחד יירשו את אביהן. מדובר בנקודת מפנה בתולדות האנושות, שכן לראשונה בעולם העתיק לנשים יש עצמאות כלכלית והן בעלות אדמה:

"וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר, כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלָפְחָד֘ דֹּֽבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת נַֽחֲלַ֥ת אֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן, וְאֶל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ כִּֽי יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין ל֔וֹ וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת נַֽחֲלָת֖וֹ לְבִתּֽוֹ"  (במדבר כ"ז, ו' – ח').

אהובים-יקרים, משפטן של חמשת בנות צלפחד נועד לדחוף את המין האנושי אל עבר מודעות חדשה ומתקדמת ולכונן מציאות חברתית צודקת ומאוזנת יותר. צופן צלפחד – האות צ' תחילית של צדק, האות ל' תחילית של לימוד, פחד בהיפוך האותיות דחף,יחד מתקבל דחף לימוד צדק. כמו כן, מספרן חמש הוא המספר של השינוי והטרנספורמציה. בשמותיהן חבויים פעלים המורים על תנועה: מחלה מלשון מָחוֹל, נעה מלשון נָע, חגלה מלשון חָג (התנועה המעגלית של ספיראלת ההתעלות) , מלכה מלשון הָלַךְ  ותרצה מלשון רָץ.

אהובים-יקרים, גברים ונשים שונים במהותם אך שווים בערכם! ייעודו הרוחני של עם ישראל הוא להוות דוגמה ומופת לאומות העולם לחברה שוויונית וצודקת. דוד בן-גוריון, הלוא הוא משה רבנו, שירטט את צביונה של המדינה שבדרך לפי עיקרון זה. דוד בן-גוריון קבע במגילת העצמאות שמדינת ישראל תהא מושתתת על מורשת האבות בשילוב ערכי הדמוקרטיה:

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות" (מגילת העצמאות, 1948)

אהובים-יקרים, המפתח לחיים של ברכה ושגשוג, במישור האישי והלאומי, הוא בשמירת מורשת האבות בעת ובעונה אחת עם חדשנות בהתאם לרוח הזמן ואתגרי התקופה. התכחשות לתורת משה בטענה שהיא מיושנת ופרימיטיבית – משולה לעץ עם מעט שורשים. קפיאה על השמרים בטענה שהקידמה מסוכנת – משולה לעץ עם מעט ענפים. שביל הזהב הוא המשכיות עם חדשנות, הן לא בכדי האדם נמשל לעץ:

"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה"(דברים כ', י"ט)

בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בבחירה בחיים.

לו יהי