עריכה חדשה : 8 מאי, 2025
אהובים-יקרים, בפרשת "בהר" בני ישראל מצטווים, עם הגיעם אל הארץ המובטחת, לקיים את מצוות השמיטה – אחת לשבע שנים לשמוט את הקרקעות ולשבות מרוב המלאכות החקלאיות. את הפירות יש להפקיר לכל המעוניין לקוטפם:
"וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל משֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר, דַּבֵּ֞ר אֶל בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָֽׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַֽיהֹוָֽה, שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָֽסַפְתָּ֖ אֶת תְּבֽוּאָתָֽהּ, וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִֽהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַֽיהֹוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר, אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִֽהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ, וְהָֽיְתָ֠ה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַֽאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ, וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּֽהְיֶ֥ה כָל תְּבֽוּאָתָ֖הּ לֶֽאֱכֹֽל" (ויקרא כ"ה, א' – ז')
ברצוננו להאיר את הטעמים הרוחניים העמוקים שבמצוות השמיטה ואת הרלוונטיות שלה לזמן הזה של אחרית הימים וסיום העידן בן 6,000 השנה.
אהובים-יקרים, צופן שמיטה מלשון "יש מַטֶּה" וגם "שי מַטֶּה". המטה מסמל את הציר האנכי שבין ארץ לשמיים, לפיכך את השבועה הרוחנית לשמור את חוקי האור של בורא עולם ולקיים את חוזה הנשמה. שנת השמיטה נקראת שביעית כיוון שנספרת במחזור של שבע שנים. צופן שבע, מלשון שבועה, נועד להעיר ולעורר אתכם לקיים את החתימה הנשמתית והחוזה הרוחני. "מקור הכול הוא ברוחי", הווה אומר כל אשר קורה אתכם במציאות הגשמית נובע מהרוח. אין פרט ולו הקטן ביותר אשר אין לו סיבה גבוהה, תכלית ומשמעות רוחנית. על כן, פסיעה בנתיב האור הנשמתי היא המפתח לחיים של ברכה, שגשוג והגשמה בכל רובדי החיים – הזוגי, ההורי והייעודי. אין זה כך כאשר בוחרים הנכם להתעלם מסימני הרוח או לחלופין לתרגמם באופן מוטה המשרת את שיקולי הכדאיות והנוחות האישיים.
אהובים-יקרים, האנושות העתיקה התאפיינה בחקלאות ועבודת אדמה. השדה הגשמי מסמל את שדה האנרגיה של האדם. ברמה הפנימית העמוקה, הציווי לשבות מעבודות השדה נועד להורות לבני ישראל לשחרר את האחיזה בגשמי החולף לטובת תנועה פנימה והתמסרות להובלה של הנשמה העליונה. מצוות השמיטה נועדה לעורר את בן ובת ישראל ליישר את השדה האישי ושלושת כוחות הנפש – מחשבה, רגש ורצון – לחוזה האור ולחזון הנשמה.
אהובים-יקרים, בציווי של שנת השמיטה, ישנה הבטחה אלוהית לתנובה גדולה פי שלוש בשנה השישית שתספיק עד השנה התשיעית:
"וְכִ֣י תֹֽאמְר֔וּ מַה נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶֽאֱסֹ֖ף אֶת תְּבֽוּאָתֵֽנוּ, וְצִוִּ֤יתִי אֶת בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁל֖שׁ הַשָּׁנִֽים, וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן" (ויקרא כ"ה, כ' – כ"ב)
פסוקים אלה מורים את אופן ההנהגה הנכון בחיים – שחרור אחיזה בעולם החיצוני לטובת התכנסות פנימה וטרנספורמציה. הספרה תשע היא כנגד תשעה ירחי לידה ולכן מסמלת לידה מחדש. בנוסף, תשע מלשון תשועה, הכוונה לגאולה של עצמי האור ותודעת הנשמה משעבוד לעצמי העור ותודעת האגו.
אהובים-יקרים, בהמשך הפרשה, בני ישראל מצטווים, אחת לחמישים שנה, לקיים את מצוות היובל:
"וְסָֽפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה, וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּֽעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּֽעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכָל אַרְצְכֶֽם, וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַֽחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל יֽשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ, יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַֽחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת נְזִרֶֽיהָ, כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִ֨ן הַשָּׂדֶ֔ה תֹּֽאכְל֖וּ אֶת תְּבֽוּאָתָֽהּ, בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל אֲחֻזָּתֽוֹ" (ויקרא כ"ה, ח' – י"ג)
בשנה החמישים, לאחר שבע מחזורים של שמיטה, מלבד האיסור לשמוט את הקרקע מתווספת גם מצוות החזרת הקרקע לבעליה המקורי כך שכל אדם שב אל אחוזתו. ברצוננו לבאר את הצפנים שחבויים במספרים ובמילים בטקסט שלעיל:
~צופן המספר 49 (שבע מחזורים של שמיטה) מאגד יחד את הספרה 40 של ההתעלות והטרנספורמציה עם הסיפרה תשע של לידה מחדש
~צופן המספר 50, בכתב חמישים מלשון "חי שמיים"
~צופן יובל בהיפוך אותיות בלו צליל הגייה blue שפירושו באנגלית כחול (צבע השמיים)
~צופן אחוזה הוא המילה חוזה עם האות א' תחילית של אור, יחד מתקבל "חוזה אור"
מצוות היובל היא קריאת השכמה עבור בני ובנות ישראל לשוב הביתה במובן הרוחני העמוק של יישום חוזה האור הנשמתי: צופן יובל הוא הלחם של שתי אותיות השם המפורש י' ו-ו' עם צמד האותיות בל צליל הגייה bell שפירושו באנגלית פעמון.
בתום תמסורותינו, אנו מברכים אתכם בלב שומע ונפש חפצה.
לו יהי