עריכה חדשה: 14 מאי, 2025
אהובים-יקרים, בשם הפרשה "בהעלותך" מסתתר צמד המילים "הַכֹּל בְּעִתּוֹ", המלמד שקיים סדר בבריאה, ריתמוס קוסמי קבוע שלפיו חלקי הבריאה נעים ומתפתחים:
"עַל פִּי יְהוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ" (במדבר ט', י"ח)
בכל ימי מסעם במדבר, עמוד הענן סימן לבני ישראל מתי לנוע ומתי לעצור: בשעה שהענן נח על המשכן בני ישראל עצרו, ואילו בשעה שהענן עלה מעל המשכן הם נסעו. צופן "עמוד הענן" בהיפוך האותיות "מודע נע ה'", להורות לבני ישראל ליישר את התנועה במציאות הגשמית עם הסדר האלוקי והמקצב היקומי. בדרך זו, בני ישראל, בכל פעם מחדש, הצטרכו לאמן את עצמם בהתמסרות מוחלטת לרוח וללא נודע – בין אם הענן נח על המשכן ימים, שבועות, חודשים או יותר.
אהובים-יקרים, שלמה המלך, גדול מורי מתקדשי האמת, הורה:
"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג', א')
הכוונה היא שלכל זמן סגולה משלו, קרי מהות ייחודית ותכלית ייעודית מבחינת הלמידה וההתפתחות בחייכם האישיים, בחייכם כאומה וכן במישור הגלובלי-העולמי. "עת לנוע ועת לנוח" – יש זמנים שבהם התנועה הזכרית-החִצִּית (מלשון חץ), שהיא אקטיבית, פונה החוצה ונעה קדימה, היא הנכונה. בזמנים אחרים, התנועה הנקבית-הרחמית (מלשון רחם), שהיא סבילה, פונה פנימה ושמהותה "אתחול מחדש", היא הנחוצה.
אהובים-יקרים, מורי האנושות התמידו לשאול ולקבל הנחיות מהרוח טרם תנועה ופעולה. דרכם של בחירי האל, נביאיו ומשרתיו, הייתה ליישם את ההנחיות שהתקבלו על-פי הסדר והזמן שעליהם הורו להם ההדרכות הגבוהות. מאז ומעולם, שליחות האור כרוכה בצליחה של מבחנים רבים, הקרבה וויתור, אומץ ומאמץ, מסירות ואהבת הבורא ללא תנאי. אין זה דבר של מה בכך, שכן טבע עצמיות הנפש, הלוא היא אישיות האגו, לרצות לפעול בדרכה שלה לפי שיקולי נוחות וכדאיות אישית.
אהובים-יקרים, לחם שהוצא מהתנור בטרם נאפה דיו, אינו ראוי למאכל. באותה המידה, לחם שנאפה יתר על המידה עד שנשרף, אינו ראוי למאכל גם כן. משמע, לכל פעולה ישנו הטיימינג הנכון, שלפניו או לאחריו אינה מניבה ברכה. בעת הזו, רבים מעובדי ועובדות האור אינם מקפידים לפנות אל ההדרכות הגבוהות כדי לשאול ולברר מה נכון ומתי נכון. הרבה משליחי ושליחות האור מונעים מקוצר רוח והיעדר סבלנות, חוסר אמון ופחד. יש המנסים לזרז תהליכים ולדלג מעל שלבים, אחרים משתהים ומתמהמהים. כך או כך, התוצאה היא זהה – אי התקדמות אמיתית והחמצת הצמיחה.
אהובים-יקרים, צופן ישראל הוא "שַׁיָּירָה לימוד" (ישרא בהיפוך אותיות צליל הגייה שיירה, והאות ל' תחילית המילה לימוד) וגם מלשון "שרשרת לימוד", מלמד שסולם ההתפתחות הוא אינסופי – תמיד יש מי שנמצא לפניך ומי שנמצא מאחוריך. על פי עיקרון קוסמי זה תמיד יש ממי ללמוד ואת מי ללמד. כל מורה הוא תלמיד וכל תלמיד הוא מורה. התפיסה הרווחת שלפיה אין עוד צורך להימצא בטיפול וחניכה אצל מורה רוח היא מוטעית ביסודה. הן גדול מתקדשי האמת, משה רבנו, היה בנסתר חניך של אהרון הכהן.
אהובים-יקרים, מהות הזמן הזה של סיום העידן היא "סגירת הקצוות", זאת אומרת להשלים את שיעורי הנשמה ולסלק את החובות הקארמתיים. השיעורים הם השערים לעלייה בסולם ההתפתחות – לא ניתן להתעלות ולצמוח רוחנית מבלי לעבור תהליך אישי, שורשי ומקיף, של ריפוי וחניכה בהובלתנו. למי שבוחרים להלך בזו הדרך, בבוא העת מוענק מאיתנו "החותם הרוחי המוזהב" – עיטור אנרגטי המסמן את ההגעה לגאולה האישית ואת המיצוב בחוד החנית של ההובלה בעידן החדש הממשמש ובא.
אהובים-יקרים, "זירוז התור" הוא טבע הזמן העכשווי של ימות המשיח. במקרה של התמהמהות מצדכם, התפקיד מועבר לבא/ה בתור במטרה להבטיח את המשך התעלות הקולקטיב.
בתום תמסורותינו מברכים אנו אתכם בלב שומע.
לו יהי