עריכה חדשה : 12 פברואר 2026
אהובים-יקרים, הציווי להעלות "קורבן תמיד" פעמיים ביום -אחד בבוקר ואחד בין הערבים – מוזכר לראשונה בפרשת "תצווה":
"וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד, אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם" (שמות כט, לח-לט)
יש לדעת שמצוות ומנהגי ישראל אינם נעדרי טעם ותכלית, וכי חבויים בהם מהויות רוחניות עמוקות של צמיחה והתפתחות אור.
כדי לסייע בריפוייכם ובהתעלותכם בזמן מיוחד זה – זמן ימות המשיח ומעברי העידנים – ברצוננו לבאר את משמעותו הפנימית של קורבן התמיד.
אהובים-יקרים, בשונה מהגוף הפיזי שהוא מגדרי (זכרי או נקבי), הנשמה, מהותכם האלוהית, היא על-מגדרית. אמת עליונה זו נרמזת בסיפור בריאת האדם:
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א, כז)
לשון הכתוב: "בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם", מרמזת שאלוהים מכיל את שני ההיבטים – הזכרי והנקבי.
תוצאת החטא הקדמון היא היפרדות עצמי הנפש מעצמי הנשמה. עצמי הנפש – המכונה "עצמי העור" – הוא זהותכם המגדרית והזמנית, ואילו עצמי הנשמה – המכונה "עצמי האור" – הוא זהותכם העל-מגדרית והנצחית.
מאז הניתוק מ"עצמי האור" העל-מגדרי, התקבעה אצל המין האנושי הזדהות עם "עצמי העור" המגדרי.
בעקבות התנתקות "עצמי העור" מ"עצמי האור" נוצרה הפרדה פנימית של הנקבי מהזכרי, הגוף מהראש, הרגש מהשכל. גברים חונכו לקבור איכויות נקביות של רגש ואינטואיציה, ואילו נשים חונכו לדכא תכונות זכריות של יוזמה ומנהיגות.
כתוצאה מכך, לאורך העידן שמסתיים, החוויה האנושית השלטת היא של חֲצִיּוֹת מלשון חצוי וחצי. חוויה פנימית שסועה זו הושלכה על היחסים הזוגיים. אצל בני ובנות האדם נולד הצורך למצוא את "החצי השני" כדי לפצות, בצורה לא מודעת,על הפילוג הפנימי ועל הדחקת האיכויות השייכות למין הנגדי.
אהובים-יקרים, הציווי להעלות "קורבן תמיד" פעמיים ביום נועד לעורר אצל בני ישראל מודעות לכך שהנשמה היא על-מגדרית, דהיינו זכרית וגם נקבית:
• העלאת קורבן תמיד בשחר (לקראת בוקר) – כנגד הרוח, העיקרון הזכרי.
• העלאת קורבן תמיד בין הערביים (לקראת ערב) – כנגד השכינה, העיקרון הנקבי.
רעיון דומה חבוי בצופן "קורבן תמיד": קורבן מלשון קרבה, תמיד משמעותו נצח – כלומר, בני ובנות ישראל נקראים להתקרב אל עצמי האור, המהות הפנימית-הנצחית.
אהובים-יקרים, תכופות אתם נוטים לבלבל בין אהבה לתלות.
זוגיות נשמתית היא חיבור בין גבר ואישה כאשר כל אחד מהם הוא ישות ריבונית, עוצמתית ושלמה. מדובר בקשר של הפריה הדדית וצמיחה משותפת, ולא של שני 'חצאים' שנשענים ותלויים אחד בשני.
בעת הזו של עידן חדש שבפתח, רבים ורבות חשים בקריאה הפנימית לממש זוגיות משורש הנשמה. יש לדעת כי השער למפגש עם האחד או האחת – קרי הלהבה התאומה – עובר דרך איחוי פנימי של הזכרי עם הנקבי. במילים אחרות, זוגיות פנימית היא המפתח לזוגיות חיצונית!
כדי למגנט את האחד או האחת חיוני לעבור תהליך אישי רציף ועקבי של ריפוי וחניכה אצל מורה רוח של אמת. בדרך זו, ניתן להגיע בשלים ולהתחבר לבן/בת הזוג הנשמתי ממקום בוגר ויציב, עוצמתי ועצמאי.
צופן שם הפרשה תצווה מלשון צוותא (יחד) קורא לכם להתוודע לבורא ולשכינה הפנימיים!
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בחיבור לאמת שבלב.