עריכה חדשה : 17 יוני, 2025
" שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדֶךָ
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ
וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ "
(דברים ו', ד' – ט')
אהובים-יקרים, בפרשת "ואתחנן" משה מורה לבני ובנות ישראל את תפילת קריאת שמע. מאז דורו של משה ועד היום, פסוקים אלה חקוקים בדנ"א של העם היהודי ומלווים אותו בארץ ובתפוצות. ישנן אין סוף עדויות, בארץ ובעולם, על יהודים – חילונים ודתיים כאחד – שבעתות צרה ומצוקה קראו, מי בלב ומי בקול: "שמע ישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד!" לאורך העידן שמסתיים, חכמי וצדיקי הדורות שקדו על ביאור טקסט קדוש זה. עתה, בהלימה לרוח הזמן העכשווי של ימות המשיח וקץ העידן בן 6,000 שנה, ברצוננו להאיר את המשמעויות החבויות בתפילה עתיקה זו:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל – צופן שְׁמַע מלשון שָׂם והאות ע' תחילית של עין שלישית (הצ'אקרה האחראית על התקשורת עם העליונים). מרמז כי תפקידו הייעודי של עם ישראל הוא להוביל את תיקון העולם וכינון אנושות המושתתת על חוקי האור האוניברסליים התקפים לכל אדם באשר הוא אדם, בתמצית עשרת הדיברות. הנחת התפילין בין שתי העיניים בקו המחבר את המצח לראש (מעל קו השיער הטבעי) מזמינה לעורר את הראיה הרוחנית העליונה באמצעות צ'אקרת העין השלישית.
יְהוָה אֱלֹהֵינוּ – לשון השייכות מרמזת על ברית האהבה בין עם ישראל לבורא העולם הקדוש ברוך הוא, שממנה נגזרת מחויבותו של עם ישראל למילוי תפקידו הייעודי במשפחת העמים. ברית זו מהווה שבועה רוחנית, ולכן הפרתה פוגעת בחוסנה ובמעמדה של מדינת ישראל בקרב אומות העולם.
יְהוָה אֶחָד – תזכורת עבור בני ובנות ישראל להתרחק מחטא היוהרה וההתנשאות על פני עמים אחרים וקבוצות אתניות שונות. שכן כל בני האדם הם ברואי האל, הילדים של המקור האחד העליון.
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ – רגש האהבה, לא האינטלקט, הוא שבונה את הגשר הנכון לבורא העליון. שפת הלב היא שפת הרוח. לב פתוח ואוהב הוא הדרך היחידה לחוש בנוכחות האל. צופן שכל בהיפוך אותיות כֶּשֶׁל, הכוונה שההיגיון השכלי חוצץ ומפריד בין האנושי לאלוהי.
בְּכָל לְבָבְךָ – הלב, מרכז הרגש והאהבה, שייך ליסוד המיםבבריאה ומבטא את העיקרוןהנקבי של השכינה.
וּבְכָל נַפְשְׁךָ – נפש מלשון פש'ן =passion שפירושו באנגלית תשוקה, רמז ליסודהאש בבריאה המבטא את העיקרון הזכרי של הרוח.
וּבְכָל מְאֹדֶךָ -במילה מאוד נחבא צמד המילים אדם וגם דם. איכותו הנוזלית של הדם מבטאת את יסוד המים, ואילו צבעו האדום את יסוד האש, שכן האדם הוא מיזוג של הנקבי והזכרי בבריאה.
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ – הישיבה בבית מבטאת את העיקרון הנקבי של הסבילות וההתכנסות פנימה.
וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ – ההליכה בדרך מבטאת את העיקרון הזכרי של האקטיביות והיציאה החוצה.
וּבְשָׁכְבְּךָ – הלילה מבטא את העיקרון הנקבי.
וּבְקוּמֶךָ – היום מבטא את העיקרון הזכרי.
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ – קריאה לסנכרן בין היד, האיבר של עולם המעשה, לעין השלישית, הצ'אקרה של עולם הרוח. תכלית פועלו של האדם, בבית ובחוץ, היא לשרת את חזון הרוח ולסייע בריפוי ובהתעלות האנושות.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ – הבית מבטא את העיקרון הנקבי של ההיאספות פנימה.
וּבִשְׁעָרֶיךָ – השער מבטא את העיקרון הזכרי של התנועה החוצה.
אהובים-יקרים, תורת משה היא תורת האיזון כיוון שמתווה את שביל הזהב לחיים בממד הארצי. דרך האמצע הממזגת – בין הזכרי לנקבי, בין הרוח לחומר, בין האלוהי לאנושי – היא המפתח לחיים של שגשוג ורווחה.
אהובים-יקרים, הגיע העת להשיל את התפיסה הארכאית והמיושנת לפיה יש להכריע בין ימין לשמאל, קרי בין היהדות לדמוקרטיה. כשם שלא ניתן להלך על רגל אחת מבלעדי הרגל השנייה, כך חיוני להמשיך את מורשת האבות וערכי היהדות ביחד עם קיום ושמירת עקרונות הדמוקרטיה. זוהי שעת מבחן עבור עם הסגולה והחברה הישראלית לסגל את הראייה האחדותית שלפיה הימין והשמאל משלימים זה את זה כשני חלקי התצרף. דוד בן גוריון, הלוא הוא משה רבנו, תווה את חזון המדינה שאך נוסדה:
"מדינת ישראל… תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל" (מגילת העצמאות, 1948)
אהובים-יקרים, בורא עולם נתן לבני ובנות ישראל 'כתובה' – אלו הן עשרת הדיברות והמצוות אשר בתורת משה. העוצמה, השמירה וההגנה של קריאת שמע טמונה בכך שהיא מכריזה על ברית הנישואין שבין עם ישראל לאלוהים: צופן שם הפרשה ואתחנן מלשון חתונה.
בתום תמסורותינו, אנו מברכים אתכם באחדות הלבבות.
לו יהי
ביבליוגרפיה
"הכרזה על הקמת מדינת ישראל" (מגילת העצמאות). מועצת העם, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948). עיתון רשמי מס' 1.