אהובים-יקרים, ברצוננו לבאר את המשמעות הרוחנית העמוקה החבויה בפסוק הראשון של שירת "האזינו", והרלוונטיות שלה לנתיב ההתעלות:
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" (דברים ל"ב, א')
מעניין שהפעלים המורים על הקשבה – "האזינו" ו"תשמע" – מופיעים בפסוק לפני הפעלים המורים על דיבור – "ואדברה" ו"אמרי פי". מהו אם כן פשרו של סדר משונה זה?
אהובים-יקרים, אין זה מקרי שבראשכם שתי אוזניים ופה אחד, הממוקם ביניהן מלמטה. מבנה אנטומי זה נועד לעורר אתכם לכוח המשפיע והיוצר של הדיבור, ומכאן החשיבות של שמירה על דיבור מאוזן. שתי האוזניים, הימנית והשמאלית, מייצגות את עיקרון האב ועיקרון האם שבדיבור. אוזן ימין מייצגת את העיקרון הזכרי של האמת והמוסר, החוקים והגבולות, ואילו אוזן שמאל מייצגת את העיקרון הנקבי של האהבה והחמלה, ההכלה והקבלה. צופן אוזניים מלשון איזון – קריאה לאזן בין הראש והמחשבה (העיקרון הזכרי) ללב ולרגש (העיקרון הנקבי) לפני הדיבור.
אהובים-יקרים, גדולתו של משה רבנו טמונה בהיותו אומן הדיבור והלשון. גמגומו מרמז על כישרון לנוע בצורה ווירטואוזית בין דברי חיזוק ונחמה לבין דברי ניעור המציבים מראת אמת. צופן גמגום מלשון גם וגם – גם עידוד וגם תוכחה. שירת האזינו מלשון איזון, נועדה להורות את תורת האיזון. הפעלים המורים על הקשבה קודמים לאלה המורים על הדיבור, כדי לעורר את בני ישראל לשים לב למה שיוצא מהפה. השמיים מסמלים את העיקרון הזכרי של החשיבה והמודעות, ואילו הארץ את העיקרון הנקבי של הרגש והחוויה.
אהובים-יקרים, בעת הזו התרתם כליל את חרצובות לשונכם: מימין – דיבור משתלח ומנאץ הרומס את כבוד הזולת, ומשמאל – דיבור מחניף ומלטף את האגו. תרבות לשון זו, מקללת ומלקקת, פשתה במרחב הפרטי והציבורי כאחד. סגנון דיבור זה מאותת כי רחקתם מאוד מהעצמי האותנטי שלכם והנכם שרויים בתרדמת ושינה עמוקה – צופן לשון הוא לישון.
אהובים-יקרים, בחיבור של שתי האוזניים, הימנית והשמאלית, אל מרכז הפה מתקבלת גיאומטריה של גביע. תמציתה המקודשת של החניכה וההתעלות היא ביצירת איזון בין כוח הדיבור הימני-הזכרי לבין כוח הדיבור השמאלי-הנקבי. מצב מואר זה מכונה בשפת הרוח "הגביע הקדוש".
בתום תמסורותינו, אנו מברכים אתכם בשיבה הביתה אל עצמכם.
לו יהי