עדכון אחרון: 23 יולי 2026
אהובים-יקרים, אלה ימים שלא היו כדוגמתם לאורך העידן המסתיים – נצבים אתם בשעריה של תקופה מיוחדת במינה המכונה בשפת הרוח "פעמוני הגאולה".
בזמן הזה ניתנת לכל אחד ואחת הזדמנות להתוודע לבורא ולשכינה הפועמים בתוכו – כפי שנרמז בצופן "פעמוני הגאולה" מלשון "גלו אל אלה פועמים".
ברם, עלייכם לדעת שהגאולה האישית והקולקטיבית אינה מתרחשת מאליה, אלא תלויה בתיקון הדיבור (הפנימי והחיצוני) – כפי שנרמז בצופן "פעמוני הגאולה" מלשון "פֶּה מניע גאולה", או חלילה "פֶּה מונע גאולה".
שכן הדיבור, המייחד אתכם משאר בעלי החיים, הוא כוח משפיע ובורא מציאות – כפי שנרמז בצופן "ביאת המשיח" מלשון "בריאת המֵשִׂיחַ".
על כן, בפרשת "כי תצא" קובעת התורה שהקדושה היא בפה – כלומר, בדיבור אתם מקרבים או מרחיקים מכם את הבורא והשכינה:
"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (דברים כג, טו)
בני ישראל נקראים לגלות ערנות ולנקות מתוכם דיבור הנובע ממרכז המין ומשקף פחד והישרדות, נפרדות וכוחניות – כפי שנרמז בצופן "עֶרְוַת דָּבָר" מלשון "עֵרוֹת דִּבּוּר"וגם"עֶרְוַת דִּבּוּר" (אברי המין מכונים ערווה).
משמע, הגאולה הפרטית והלאומית עוברת דרך תיקון ואיזון של שלושת מעגלי הדיבור:
• השיח ביניכם לבין עצמכם.
• השיח ביניכם לבין הבריות.
• השיח ביניכם לבין הבורא.
חובה עליכם, כפרטים וכחברה, לסגל דיבור נקי וכנה המאזן אמת עם אהבה, עוצמה עם חמלה, גבולות עם הכלה.
אהובים-יקרים, בעת הרת גורל זו של ימות המשיח, השיעור הלאומי של תיקון הדיבור, שמתעכבים אתם בלימודו, גובה מכם מחירים כבדים.
דוגמה לכך הוא טבח השביעי באוקטובר ששיקף את השחיטה המילולית – השיח האלים שפשט בחברה הישראלית בחודשים שקדמו לו על רקע הרפורמה המשפטית.
מחיר נוסף הוא השריפות בהרי ירושלים והשפלה ביום הזיכרון וחג העצמאות (30 באפריל – 1 במאי, 2025) – צופן "שְׂרֵפָה" מלשון "פֶּה שָׂרַף" וגם "פֶּה רֶפֶשׁ" (טינופת) נועד לעורר אתכם לכך שניבולי הפה, הגידופים, הקללות והנאצות הם כ"אש בשדה קוצים" תרתי משמע. למיקומן הגיאוגרפי של השריפות, בהרי ירושלים והשפלה, ישנה גם כן משמעות – צופן "שפלה" מלשון "פֶּה שֵׁפֶל" הוא איתות לזילות הדיבור והשיח הנמוך שפשה במשכן הכנסת שבירושלים.
דעו כי השיח הרומס והמבזה, המשתלח והמנאץ של שרים בממשלה ושל נבחרי ציבור הוא המקרו שמשקף את המיקרו – שכן ברוב הבתים והמשפחות בישראל נפוץ דיבור פוגעני ו"שיח קְרָבוֹת" בין בעל לאישה, הורים לילדים, אח לאחות.
אהובים-יקרים, חופש הדיבור הוא הזכות לבטא בחופשיות וללא פחד כל מחשבה, רגש או עמדה שרוצים, ואולם אין פירוש הדבר שמותר לרמוס, להשפיל, לבזות ולהשתלח במי שעמדתו שונה משלכם.
משה רבנו, מתקדש אמת ומשרת ה', נודע בהיותו "כבד פה וכבד לשון" כדי להורות לכם את הקדושה שבדיבור – כפי שנרמז בצופן "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן" צליל הגייה "כַּבֵּד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן".
חובה לשמור על שיח נקי ומכבד ולשים לב לא רק לתוכן, אלא גם לדרך שבה הדברים נאמרים – לסגנון ולאינטונציה, או במילים אחרות לניגון היוצא מהפה.
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בדיבור מקרב לבבות.
לו יהי