עדכון אחרון : 14 יולי 2026
אהובים-יקרים, בפרשת "ראה" משה רבנו, מתקדש אמת ומשרת האל בחסד עליון, מתריע מפני הולכת העם שולל בידי נביא שקר:
"כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת, וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם, לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם, אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן, וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דברים יג, ב-ו)
מהכתוב משתמע מסר חד וברור: אבן הבוחן של רוחניות אמיתית היא שמירת ערכים ומוסר, ולא עשיית ניסים.
נהייה אחר מחוללי ניסים למיניהם מעידה שההולך אחריהם מונע מתוך תועלת אישית וקיצורי דרך, ולא מאהבת ה', שמהותו אמת וצדק.
למרבה הדאגה, בעת הזו של מעברי העידנים, רבים מעובדי ומעובדות האור תועים בדרך – אינם מבחינים בין מורה רוח של אמת לבין מורה שקר.
כיוון שלא מעטים נוטים לנהות אחרי מי שסורחים ומועלים בתפקידם, רוצים אנו לבאר את הסימנים להבחנה בין מתקשרים ומורי רוח של אמת לבין מתקשרים ומורי שקר.
אהובים-יקרים, מי הוא נביא שקר? צופן שֶׁקֶר בהיפוך האותיות קֶשֶׁר – מרמז שדרכו של מורה השקר היא לקשור את מטופליו ואת תלמידיו אליו.
טקטיקה שכיחה היא שמורה השקר עוטה על עצמו את 'גלימת המושיע' – זה שמוכן להקריב את נוחותו האישית כדי להציל את הזקוקים לעזרתו.
אלא שמה שבתחילה נראה הקרבה, נועד להכשיר את הקרקע לניצול מסוגים שונים: רגשי, פיזי, כלכלי ולעיתים אף מיני.
מטרת 'הקרבתו' של מורה השקר היא לקחת – שכן בבוא העת הוא תובע מההולכים אחריו תמורה בדמות נאמנות וצייתנות עיוורת.
וכך מורה השקר זורע אצל מטופליו ותלמידיו את האשליה שאת חייהם הם חבים לו, ולא למקור האחד העליון.
בשונה מכך, הוד קדושתו משה רבנו, אף על פי שהושיע אומה שלמה מגורל של עבדות, מעולם לא זקף לעצמו דבר וחצי דבר, ועשה ימים כלילות כדי להשריש בבני ובבנות ישראל את אהבת הבורא.
אהובים-יקרים, במסווה של הוראה רוחנית-טיפולית, וכביכול של קיום הייעוד הגבוה והחתימה הנשמתית, אותם מורים ומתקשרים שקריים רודפים אחר האדרה עצמית והגדלת מעמדם החברתי והחומרי.
אין זה מקרי שבמילה שֶׁקֶר נחבא שַׂר מלשון שְׂרָרָה – שכן דרכו של מורה השקר היא להאדיר את עצמו ולהנהיג פולחן אישיות סביבו.
מורי השקר מבססים קהילה אשר משרתת אותם והולכת שבי אחריהם בעיוורון מוחלט.
אין זו דרכם של מתקדשי האמת אשר חיים בתודעה שתפקידם לשרת את הבורא ואת הבריאה – חדורים הם באכפתיות עמוקה, באהבה ללא תנאי ובדאגה לטובה העליונה של אחיהם ואחיותיהם בני ובנות האדם.
מורי האמת רואים עצמם מחויבים להעביר את דברי הרוח בשלמותם, לרבות המסרים המעירים והמעוררים, המנערים והמתריעים, תוך שהם מוכנים להסתכן באובדן הרייטינג והאהדה עד כדי הרחקה, גינוי ונידוי.
אהובים-יקרים, "המקור קודם לצינור!" – משמע, הסדר הנכון הוא להציג את זהות המקור הרוחני לפני הופעת שם המתקשר, כשם שמתמידה לעשות זו המשרתת אותנו מקדמת דנא כותבת שורות אלה.
מורה אמת אינו מנכס ומייחס לעצמו דבר, מלבד היותו צינור וכלי אנושי להעברת המזון הרוחני –התדרים והמיידעים, ההכוונות והכלים.
את שלל המחמאות והתודות, מקפיד מורה אמת להפנות ישירות אל מקורות האור העליונים ואינו זוקף קרדיט לעצמו – אין מדובר בענווה מזויפת, אלא בתחושת אחדות עמוקה עם הבורא ועם שאר חלקי הבריאה.
מורה אמת מרגיש חובה להיות הראשון ליישם את "תורת האור" בחייו האישיים – כמאמר חז"ל "נאה דורש ונאה מקיים".
בניגוד לכך, מורה השקר מציב את עצמו בקדמת הבמה כאילו הוא הסמכות העליונה, ולא מקורות האור העליונים.
מורי השקר נוהגים להכריז על עצמם כממציאי תורות וכמפתחי שיטות טיפול למיניהן, ולקשור לעצמם כתרים בצורת כותרות בומבסטיות וארוכות כזנב. בהמלכתם את עצמם, הם מתכחשים למלכות שמיים – למקור האחד העליון יוצר כל.
אהובים-יקרים, מורי השקר מטעים את תלמידיהם לחשוב שנאורות פירושה התנערות מהשורשים הרוחניים וממורשתם של אבות ונביאי האומה.
לדידם, אין עוד צורך בחוקים ובגבולות מוסריים – כך הם מדיחים מדרך הישר את ההולכים אחריהם, שהרי אין רוחניות ללא מוסריות. בלתי ניתן לטפס במדרגות הרוחניות ללא שמירת חוקי האור האוניברסליים, בתמצית עשרת הדיברות שבתורת משה.
יתרה מזאת, זוועות השואה ומלחמת העולם השנייה הן הוכחה חותכת לכך שאין די בתרבות ובקדמה, שכן ללא תשתית מוסרית איתנה העולם הוא עולם של "אדם לאדם זאב".
אהובים-יקרים, צופן שֶׁקֶר הוא גם מלשון שֵׁכָר (משקה אלכוהולי) – מרמז שמורה השקר מזין בתלמידיו אופוריה והרגשה שהם נישאים ומרוממים מעם.
לדידו של מורה השקר, ניתן ללכת אחר מאווי הנפש, הנוחות והחשקים העצמיים וגם להתעלות רוחנית – מדובר בשקר וכזב המערפל את התודעה בדומה למצב של שכרות.
על פי 'התורה' שמורה השקר מלמד, זכות הבחירה החופשית משמעותה חופש לבחור שלא לקיים את חוזה הנשמה. בדרך זו הוא מחדיר בתלמידיו שאננות, ופוטר אותם כביכול מן הצורך להשלים את שיעורי הנשמה ולסיים את מסכת הקארמה.
אהובים-יקרים, התמסורות והמיידעים המועברים דרך מורה רוח של אמת זמינים כל העת, ומוצעים בגלוי לכל דורש, ללא תשלום או תמורה.
העיקרון של השקיפות והבהירות מיושם גם בפרטים אודות השירותים המוצעים: עלויות, אופני תשלום, זמנים, מיקום וכיוצא באלה (כשם שמקפידה זו המהווה לנו ערוץ מרכזי כותבת תמסורת זו).
לעומת זאת, מורי השקר פועלים בסמוי ומתחת לרדאר במדיות מוצפנות ובקבוצות סגורות.
במקום לחנך לאחדות ולבגרות, לאחריות ולעוצמה, מקבעים מורי השקר בקרב קהל מאמיניהם נפרדות ונרדפות באמצעות הפצת תאוריות קונספירציה. זהו אות נוסף המסייע להבחין אחרי מי נכון להלך וממי נכון להתרחק כמו מאש.
אהובים-יקרים, קוראים אנו לכם לפקוח עיניים ולהבדיל בין אמת לשקר.
שכן הבלבול והיעדר ההבחנה, ההתפתות ללכת אחר כזב ולהתבשם במה שנוח ומלטף את האגו מובילים אתכם אל מבוי סתום.
קדושת חופש הבחירה באה עם האחריות לבחור נכון – אחרי מי ללכת, ממי ללמוד ולמי להישמע. דעו כי בחירותכם בהווה מעצבות את מסלול חייכם בפרק זה וביחידות החיים הבאות עד לתום עידן זה.
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם באהבת האמת.
לו יהי