עריכה חדשה : 28 מאי 2026
מצוות התורה ומנהגי ישראל נועדו לסייע לכם ליישר את עצמי הנפש, המכונה בעולמכם אגו, אל עצמי הנשמה – משמע, המצוות הן האמצעי ולא המטרה.
במצוות התורה ובמנהגי ישראל חבויות משמעויות עמוקות ותדרי אור – כוחות יצירה והשפעה. אין הדבר דומה לאופנות לבוש חולפות וטרנדים זמניים שהם חסרי פשר ומשמעות, ואינם מותירים אחריהם מאומה.
לפיכך, ללא ידיעת המשמעויות הפנימיות-הרוחניות של המצוות והמנהגים – ללא חיבור של הכוונה למעשה – אין כל תועלת בקיומם. שכן מעשה שאין בו כוונה – אין בו משמעות, תדר או חותם, אינו מחולל שינוי בפנימיותכם, וקל וחומר שאינו משפיע ומשנה את מציאות חייכם החיצונית.
קיום מצוות מעשיות ללא כוונה, ללא ידיעת המהות הפנימית הטבועה בהן, הוא כגוף ללא רוח חיים – אין בהן יכולת להוליד ולהניע תנועה של חיים בעולמות של מטה, בעולמות של מעלה, ובגופים הרוחניים של האדם.
לעולם הדרך הנכונה היא "שביל הזהב" של חיבור המעשה עם הכוונה – זהו בבחינת ייחוד ואיחוד המוליד ומפרה, המוסיף אור באדם ובעולמות של מטה, ובעולמות של מעלה.
אהובים-יקרים, בזמן הזה של ימות המשיח אתם נקראים להחיש את התפתחותכם הרוחנית – כפי שנרמז בצופן משיח מלשון מֵחִישׁ (מזרז).
החוקיות הישנה מפנה את מקומה לחוקיות חדשה, וכללי המשחק בעולמכם משתנים עד בלי היכר – מה שעבד אלפי שנים ואינספור גלגולי חיים אינו עובד עוד, ונדרשת מכם פתיחות לאמץ את כללי המשחק החדשים.
האישה, המגלמת את העיקרון המקבל והמשתנה בבריאה, היא בטבעה סתגלנית לשינויים ופתוחה יותר לקלוט חדש ביחס לגבר, המגלם את העיקרון הנותן והקבוע בבריאה.
על כן, ברובד הפנימי, מצוות הציצית, המופיעה לראשונה בפרשת "שלח לך", נועדה לסייע לבן ישראל להתעלות מעל הנטייה הטבעית לסגירות ולקיבעון – לפתוח את עצמו לחדש בהיבטים השונים של חשיבה, רגש, רצון ומעשה:
:"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" (במדבר טו, לז-לט)
ועוד מובא בפרשת "כי תצא":
"גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" (דברים כב, יב)
להלן ביאור המשמעויות הרוחניות והתודעתיות שבמצוות הציצית, הנגזרות משמה ומפרטיה:
• בצופן ציצית חבוי צמד מילים: צי = צ'י שמובנו בפילוסופיה הסינית "אנרגיית חיים" ("פראנה" הוא המונח המקביל בסנסקריט, ואילו "נפש" בתורת הקבלה), צית = צִיַּתָּ (שמובנו נשמע) – כלומר, להישמע למקור החיים העליון.
• בצופן פתיל חבוי צמד מילים: פַּת = מזון, לי = תחילית המילה לימוד – כלומר, הזנה ולמידה רוחנית.
• צופן תכלת צליל הגייה תִּקְלֹט (לקבל, לתפוס) – כלומר, לקלוט חדש.
• "ארבע כנפות" מסמלות את ארבעת היסודות באדם ובבריאה: גוף המחשבה כנגד יסוד האוויר, גוף הרגש כנגד יסוד המים, גוף הרצון כנגד יסוד האש, גוף המעשה כנגד יסוד האדמה – כלומר, לאמץ את החדש בכל היבטי הקיום.
אהובים-יקרים, צופן ציצית הוא גם צִיץ (פרח/ניצן) – רמז לצמיחה ולהתחדשות תמידית.
אומנם הפתיחות לחדש כרוכה היא בעמל ובמאמץ, אך משתלמת ומניבה תגמולים רבים. שכן זוהי הדרך היחידה לחולל שינוי אמיתי בחייכם, לשגשג ולממש עצמכם מכל הבחינות – כפי שנרמז בצופן שם הפרשה "שְׁלַח לְךָ" צליל הגייה "צְלַח לְךָ".
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בשיעור קומה.
לו יהי