עריכה חדשה : 30 מאי, 2025
אהובים-יקרים, החלק הראשון של הפרשה סוקר את 42 תחנות המסע במדבר. ברצוננו לבאר אתהמשמעות הפנימית של40 שנות נדודי ישראל ואת הרלוונטיות שלה לזמן הזה של ימות המשיח ועידן חדש שבפתח.
אהובים-יקרים, מקובל לחשוב שבמעמד הסנה הבוער שמע משה את קול האלוהים דרך אוזניו הפיזיות, ולא כן הוא. משה שמע את קול הבורא מפציע מליבו, כלומר מדובר היה בשמיעה רוחנית דרך מה שבשפת הרוח מכונה "אוזני הלב":
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה, וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה, וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי" (שמות ג', א' – ד')
צופן הסנה צליל הגייה הַס נָא, מרמז שכדי לשמוע את האלוהי יש להשקיט את המיינד ולהתכוונן פנימה אל מרכז הלב.
אהובים-יקרים, "הנני" היא מילת קוד בחניכות העתיקות המתארת הלך נפש של התמסרות והיענות לרוח. בתגובה להבעת ההיענות, אלוהים מורה למשה:
"וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג', ה')
אין לקרוא הֲלֹם כי אם הֲלוּם, מלמד שתקשורת עם הרוח במצב הלום, קרי של בלבול וכאוס פנימי, מסוכנת. סערה פנימית ורגשות שאינם מעובדים כראוי פוגמים בהבנת המיידעים שיורדים ומטים את הפרשנות של מסרי הרוח.
אהובים-יקרים, צופן מִדְבָּר מלשון מְדַבֵּר – בשיממון, הרחק מהשאון, אפשר בקלות רבה יותר להתחבר פנימה אל הלב ולשמוע את הקול האלוהי הנשמע בקול דממה דקה. ההליכה במעגלים במדבר 40 שנה נועדה להאיץ בבני ובנות ישראל לתרגל הקשבה פנימה וחיבור לאלוהי שבתוכם. בנוף המדברי של חול אינסופי ופסגות ההרים הנושקות לשמיים, נוכחות הרוח מורגשת בעוצמה. הריק המדברי מסמל את "הרחם הקוסמית" ומזמין להתכנסות פנימה והתמסרות ללא נודע:
"הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיה ב', ב')
ההתמסרות ללא נודע, ללא שמץ של מושג כיצד יסופקו הצרכים הבסיסיים של מים ומזון, היא אתגר פסיכולוגי עצום. נס המן במדבר נועד ללמד את בני ובנות ישראל להתעלות מעל הצורך ההישרדותי לאגור ולחזק את האמון שלבורא יש אינסוף דרכים יצירתיות לספק את צרכיהם. אלא שבני ישראל מתקשים לצלוח מבחן רוחני זה:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא…וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה" (שמות ט"ז, ד' – כ').
אהובים-יקרים, בעת הזו של מעברי העידנים, שליחי ושליחות אור חשים בקריאה הנשמתית לפרוש מעבודות שעושים לצורך מחייתם. הם נקראים להתמסר לתהליך של ריפוי וחניכה שמוביל אל מימוש הייעוד הגבוה. אלא שהרוב משתהה, כיוון שמתנה את קיום החתימה הנשמתית בערובה לביטחון כלכלי. השיעור שטרם נלמד בדורו של משה – של התעלות מעל הפחד הקיומי וחיזוק האמון בבורא – מבקש עתה את השלמתו. יש להביא בחשבון את טבע הזמן הנוכחי של "זירוז התור". כלומר, ההתעכבות מעבירה את התפקיד לבא/ה בתור במטרה להבטיח את התעלות הקולקטיב וגאולת האנושות.
אהובים-יקרים, על מנת לפתח את ערוץ התקשורת הישיר לבורא, נחוץ להרפות את הגוף ולאזן את השדה האישי. חיוני להאיר ולעורר את שבעת הצ'אקרות ומרכז האצטרובל (הצ'אקרה של העידן החדש האמונה על הרחבת התודעה). לפיכך, הורנו לזו המשרתת אותנו מקדמת דנא, כותבת שורות אלה, ללמד במסגרת מפגשי הריפוי והחניכהמדיטציה יומית קצרה של כמה דקות. זהו כלי פשוט ועוצמתי לניקוי ואיזון, פתיחה והפעלה של הצ'אקרות עם הצפנים שלהן. בנוסף, לכל אחד ואחת מוענק מאיתנו "חותם אנרגטי אישי מאיץ טרנספורמציה".
אהובים-יקרים, צופן שם הפרשה "מַסְעֵי" מלשון "שְׁמַע י'" וגם "מַעַשׂ י'". מלמד שתכלית החיים בממד הארצי היא לגשר את מסרי הרוח והקריאות הנשמתיות אל המציאות הגשמית היום יומית. צופן "נעשה ונשמע" מלשון "נעשה את הנשמע מהנשמה"!
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם בלב שומע ובבחירות משכילות.
לו יהי