עריכה חדשה : 8 מאי, 2025
אהובים-יקרים, קדושה שווה אחדות החלקים: ארץ ושמיים, חומר ורוח, אנושי ואלוהי. האהבה היא התדר שמאחד ביניהם. רגש בסיכול אותיות גשר, משמע רגש האהבה בונה את החיבור הנכון בין האדם לבורא ולבריות. בפרשת "קדושים" אתם מצווים לאהוב איש את רעהו, אף את שאינו יהודי:
"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה" (ויקרא י"ט, י"ח)
הסיומת "אני יהוה" מניחה את הטעם, את הסיבה, את ההנמקה: בכל אדם, יהודי ושאינו יהודי, יש ניצוץ אלוקי, דהיינו 'פיסה' מאלוהים.
אהובים-יקרים, פגיעה באחר, אף אם אינו בן או בת ישראל, כמוה כפגיעה בעצמכם, על-פי המשוואה – הפוגע באחר בעצמו הוא פוגע:
"שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת הָאָדָֽם" (בראשית ט', ו')
"שופך דם" – הדם הוא הנפש, רוצה לומר פגיעה בנפשו של הזולת כמוה כפגיעה בגופו. האיסור חל על פגיעה בכל אדם באשר הוא, שכן כלל הבריות נבראו מהמקור האחד העליון.
אהובים-יקרים, כשם שלכל נשמה תדר וגוון ייחודיים, קרי המתנה בה בירך אותה אלוקים אשר אין העולם שלם בלעדיה, כך לכל אומה תפקיד ייעודי ייחודי. עם ישראל נועד לסייע למשפחת בני האדם לסגל את הראיה האחדותית לפיה כל החלקים הם ביטוי וחלק מהשלם האחד: צופן עם סגולה מלשון סִגֵּל במובן של לסגל תפיסה חדשה, וגם מלשון סֶגֶל שמובנו צוות – כינוי לקבוצת אנשים שמחוברים זה עם זה ועובדים יחד בשיתוף פעולה.
אהובים-יקרים, ייעודו הרוחני של עם ישראל להנחיל לאנושות את הבשורה לפיה הכול אחד הוא, דהיינו כל בני האדם הם משפחה אחת! כלל בני האנוש הם צאצאיו של האדם הראשון, שכפי שבארנו מוקדם יותר, נודע בהתגלמויותיו שלאחר מכן בדמויותיהן של אברהם אבינו, משה רבנו, שמואל הנביא ואליהו הנביא. מדוע אם כן, נוהגים הנכם בהתנשאות על הזולת, מפרידים עצמכם זה מזה ואף פוגעים איש באחיו? כזעקת הנביא מלאכי:
"הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ" (מלאכי ב', י').
אהובים-יקרים, במרוצת הדורות, השתרשה בקרב חלקים מעם ישראל התפיסה המסולפת שלפיה אלוהים מחשיב את עם ישראל על-פני עמים אחרים, בדומה להורה אשר מעדיף ילד אחד על פני האחר. ממקום מושבנו שבמרום, קוראים אנו לכם לנער ולהשיל מעליכם עמדה גזענית, יהירה ומתנשאת זו. ברצוננו להעיר ולעורר אתכם אל התכלית העליונה של עבדות בני ישראל במצרים – לפתח אמפתיה וחמלה כלפי זרים, קרי בני מיעוטים ולאומים אחרים:
"וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים י', י"ט)
אהובים-יקרים, תפקיד בעלי הסמכות הרוחנית, הרבנים ומנהיגי הדת, לשאת את דגל השוויון והאחדות. אלא שלאורך השנים רבנים ואנשי דת שמעלו בתפקידם, הביאו להיווסדות מנגנון של שידוכים המושתת על קריטריונים ופרמטרים פיזיים: מוצא עדתי, ייחוס משפחתי, מעמד כלכלי, רקע נפשי ובריאותי של קרובי משפחה ועוד. כתוצאה מכך, התקבעה במגזר הדתי היררכיה מעמדית ואפליה עדתית, ההפך הגמור מרוחניות אמת.
אהובים-יקרים, אין לשפוט אדם על-פי מדדים פיזיים-חיצוניים של: מראה, ייחוס משפחתי, מוצא עדתי, השכלה, מקצוע, מעמד חברתי וחומרי. יש לבחון כל אדם אך ורק על-פי טבעו הפנימי, כפי שנצטווה שמואל הנביא בבואו למשוח מלך תחת שאול מקרב בניו של ישי:
"וַיְהִי בְּבוֹאָם וַיַּרְא אֶת אֱלִיאָב וַיֹּאמֶר אַךְ נֶגֶד יְהוָה מְשִׁיחוֹ, וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל שְׁמוּאֵ֗ל אַל תַּבֵּ֧ט אֶל מַרְאֵ֛הוּ וְאֶל גְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהֹוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב" (שמואל א' ט"ז, ו' – ז').
אהובים-יקרים, האנושות העתיקה הייתה אנרכיסטית ומשוללת כל יסוד מוסרי – חברה בה אין דין ואין דיין, "החזק שולט" ואיש הישר בעיניו יעשה. גברים נהגו לחבוט, לרמוס, לבזות ולהשפיל זה את זה. מנהג מסואב שרווח בעולם העתיק, היה להפגין עליונות מעל גבר אחר ולבצע בו מעשה סדום למראה המון משולהב שהריע בקריאות לעג ובוז. האנרגיה המינית, אשר במקור נועדה לבטא קשר עמוק של אהבה ומחויבות רגשית, חוללה ונעשה בה שימוש לרעה בחסות הכוח והשררה.
אהובים-יקרים, על-מנתלהרחיק את בני ישראל מהנוהג המתועב של בעילת גבר בפרהסיה, כאקט של שליטה והשפלה (יחסי שולט – נשלט), התורה הוקיעה יחסי מין בין גברים אך לא אסרה על יחסי מין בין נשים:
"וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּֽוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם" (ויקרא כ', י"ג).
אהובים-יקרים, בעלי מעמד וסמכות רוחנית שמועלים בתפקידם משבשים את התפתחות הקולקטיב. לרוח אינסוף דרכים יצירתיות כדי לתקן את השיבוש ולהבטיח את התנועה קדימה של הכלל. העלייה החדה (גם בקרב המגזר החרדי) של בנים שאוהבים בנים ובנות שאוהבות בנות, תכליתה העליונה להורות לכלל האנושות את ערכי האור האוניברסליים, של שוויון ואחדות, אהבה ללא-תנאי וקבלת השונה. מדובר בנשמות אמיצות, אשר קיבלו על עצמן להוות זרז להתעלות האנושות בעת הזו של ימות המשיח וקץ העידן בן 6,000 השנה. דגל הגאווה, המכונה גם דגל הקשת ודגל החופש, מורה את החוק הקוסמי העליון לפיו אהבה היא מהות הבריאה והבורא. אהבה היא חופש ולכן אין לכפותה על אף אדם. בנים ובנות, יקרים ויקרות אלה, יודעים בעומק ליבם כי אין סתירה בין האהבה שחשים לבני מינם לאהבת הבורא.
אהובים-יקרים, הבריאה כולה מושתתת על האיזון שבין הזכרי לנקבי. באופן זמני, איזון עדין זה מופר לטובת התעלות האנושות לתודעה של אחדות ואהבה, שוויון ואחווה. העמדה המנדה והלוחמנית כלפי בני ובנות קהילת הלהט"ב, בשם שמירה על ערכי הדת והתורה כביכול, היא מוטעית ביסודה. הנכון הוא לחבק את אותם בנים ובנות, גיבורים וגיבורות, אשר להם חתימה נשמתית להודות לכם את ברית האהבה – הן צופן להט"ב בהיפוך אותיות מתקבל "עת לב".
אהובים-יקרים, ברצוננו להעיר ולעורר אתכם כי בציווי – "ואהבת לרעך כמוך" – הנכם נבחנים ומשתווים לבורא עולם, לא בידע התורני ובשמירת המצוות.
בתום תמסורותינו, מברכים אנו אתכם באהבת עצמכם, הבורא והבריות.
לו יהי